מדוע הצורך לתייג ולשים תוית?
מעולם לא "התדהדרתי" בתויות שלי, ולאורך כל התקופה שאני כאן היה לי חשוב קודם כל להיות אמא, ונהניתי כ"כ מהיכולת לתרום מעולמי ומהשקפת עולמי ולהיתרם מהשקפת עולמן של האחרות, אותן הכרתי ואני מכירה קודם כל כנשים ואמהות והרבה אח"כ לפי ה- CV שלהן. זה בדיוק הקסם של המקום הזה בעיניי.
עם זאת, מעל דפיי ההיסטוריה של הפורום רשומים גם רשומים קורות חיי. את הידע לגביי התקשרות, לומדים בתואר ראשון בפסיכולוגיה- גם ב"מבוא" וגם בקורס פסיכולוגיה התפתחותית. אבל את ההבנה שמאחוריי התיאוריה.....נדמה לי שהיא מגיעה רק אחריי שיש כבר ילדים. אני בכל אופן גם המשכתי לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אולם עוסקת בתחום התעסוקתי מזה 4.5 שנים.
אני כותבת רומן, סיימתי לכתוב סיפור ילדים (אינשאללה שיצא מזה משהו), רוצה ללמוד קונדיטוריה ולעבור לגור בגליל- שם החזון הוא לפתוח מקום משלי, איזה בית קפה קטן, מקום מפגש נשי, לנשים יוצרים וייצריות. חושבת גם על התפתחות בכיוון של העברת סדנאות לנשים (אבל זה עוד זרע קטן ובייצית), וגם תכשיטנות שהיא אהבה גדולה מאוד.
אבל הכי חשוב- אמא של יובל בן שנה וחצי עוד מעט (מה כבר...) נשואה לעופר, אהובי רופא המשפחה, ובינתיים גרה בפ"ת.
אז מה ה-CV שלי?, בתקווה שיתפתח וישתנה כל הזמן עם השנים.
יונית.
|
תוכן התגובה:
|