שלום,
מידי פעם אני מגיבה כאן בפורום, וגם מספרת על עמותת "הבדל פעוט".
בחזון העמותה קיים הרעיון המרכזי של הכוח הצרכני של ההורים.
חזון העמותה מדבר בעיקר על איכות הטיפול, כנובע מאיכות האינטראקציות מבוגר תינוק = מטפלת תינוק פעוט.
העמותה קיימת משנת 2002. הפרויקט עצמו משנת 1996.
מאז, למרות נסיונות לתת להורים מידע מהי מסגרת איכותית על ידי:
* הכוונה למאמר של ד"ר יעל דיין-לגבי בחירת של מסגרת חינוכית טיפולית (באתר שלנו, של העמותה) * הכוונה למאמר של יפעת שביט, בוגרת תכנית שוורץ, על "בחירה מושכלת של הורים" (גם באתר שלנו).
למרות: # הרבה מאד כתבות להורים בעיתונות להורים ובעיתונות הכללית, לגבי חזון העמותה.
# שיחות ארוכות עם הורים על הנושא, על הצורך במסגרות קטנות ובעיקר על הצורך בלויי מקצועי- לא נעשה על ידי אף הורה דבר מאז 1996.
לאור נסיון של כמה שנים עם הורים בערים רמת גן, גבעתיים ותל אביב - מתברר:
** שמעטים מאד הבינו, שיש צורך בהדרכה, בלווי מקצועי למטפלת, לגננת.
** מעטים מאד ביקשו רק משפחתונים שמלווים בהדרכה.
** רק אם אחת, עובדת סוציאלית, התנתנה את הכנסת ילדיה למשפחתון חדש בכך שמפעילת המשפחתון תצטרף לקבוצת ההדרכה.
** המטפלת, אשת שיווק לשעבר, שאלה אותי בביקור אצלה :"האם ההדרכה תהיה מענינית? כי יש לי פתיל קצר"(ואתן מבינות שעניתי לה שהדרכה לא תהיה מענינת כי יש לה פתיל קצר...) * היא הגיעה לשתי פגישות, לאחר שקבלה את זוג התאומים למשפחתון, "כי יש לה פתיל קצר".
כן, לדעתי גודל הקבוצה הוא מרכבי חשוב מאד (שייך לתנאים מבניים, ראו במאמר של יפעת שביט באתר), אבל לא פחות ממנו חשובים תנאים תהליכיים והם מתייחסים לאיכות עבודת המטפלת, שתלויה בהדרכה.
ההורים ששולחים את ילדיהם למעונות הקיבוציים - משלמים שכר לימוד שכמעט זהה לשכר מטפלת אישית, וזוכים לא רק לקבוצות קטנות, ויחס מספרי נכון ילדים מטפלת, הם זוכים בצוות שמקבל לווי מקצועי.
העלויות הנמוכות, כן!! של הקיבוצים, באחזקת צוות בתנאים כאלה, נובע לא רק מתפיסה מקצועית, מתפיסת טובת הילד- אלא מהמבנה הארגוני של הפעלת מעון בקיבוץ: -חברות קיבוץ שלא מקבלות שכר- או אם הקיבוץ מופרט- זוכות לשכר לא גבוה -האוכל מגיע מהמטבח של הקיבוץ... -כוח האדם עצמו- כולל נשים עם יכולת בסיסית טובה לעבודה עם ילדים, גם אם לא עברו את הקורסים של משרד העבודה והרווחה - המרחבים הם בחינם.. - אין ארנונה ועוד הרבה היבטים שמאפשרים לקיבוץ לתת שירות טוב.
אישית, אני לא מאמינה בוועדות, בהחלטות כנסת. אנחנו יודעים שהיו כבר שתי וועדות בנושא הגיל הרך- ודבר לא נעשה.
סדרי העדיפויות במדינה לגבי הכספים של עוגת התקציב שונים, ולא מבוססים תמיד על טובת הציבור, אלא על הסכמים קואליציונים (האגודה קבלה עכשיו 260 מליון שקל על מנת שתסכים להכנס לממשלת האדות!! ).
אני כן מאמינה שההורים יכולים להתחיל לעשות שינוי, במגזר הפרטי.
למה הם לא עושים?
על כך כותבת יפעת במאמרה: " כדי לעשות שינוי בהתנהגות, יש צורך בשלושה תנאים: 1. חשיפה למידה 2. הפנמתו ושינוי מודעות. 3. שינוי התנהגות."
לדעתה, ההורים לא עושים בחירה מושכלת. במחקרים שנעשו, התברר שהורים בחורים מסגרות מסיבות שונות: זולות יותר, קרובות לבית...
ועוד..
המחירים המלאים, ללא הנחה -במעונות הציבוריים- מסובסדים- מחירם רחוק מאד מהמחירים בקיבוצים, ואפילו במסגרות פרטיות בעיר.
לצערי, לומר " צריך לעשות משהו" ולא לעשות דבר- אינו מביא לדבר.
וכאשר אני כותבת על העמותה ורעיונותיה כאן בפורום- ישנם שתוקפים אותי אישית, ומניחים שיש לי רווחים עסקיים מהודעותי...
אני עובדת בהתנדבות, כל יום אחרי שעות העובדה, גם עכשיו בעת הקלדת שורות אלה- עבור העמותה.
ניתן לעשות, אבל לצערי לא עושים. הלואי והורים יתחילו באמת לעשות, ולא רק לכתוב בפורומים...... מזמן שאלתי:
כמה גנים מלווים בהדרכה של דרורית, מהגנים שאתם מכירים? כמה גנים, מלווים על ידי כל המומחים/יות לגיל הרך בארץ? האם העובדה שגננת סיימה סמינר משמעותו שאינה זקוקה ללוי מקצועי?
כתבתי בעבר-מילים לא קלות: אני מרגישה לבד, אני מרגישה שלהורים הנושא לא מספיק חשוב.
דסי הבדל פעוט(ע"ר) www.hevdel-paot.org.il
|
תוכן התגובה:
|