לא הייתי "מענישה" על חוסר אחריות רגעי בגידול ילד. לא הייתי שופטת את מי שבוחרת לבצע הפלה וסיבותיה עימה. כן היה לי קשה מאוד להמתין לועדה ירום הודה בחברת תיכוניסטיות שצחקקו כל העת כאילו הן בתור לקופות בדרך לסרט, כאילו זה עובר ממולן. החלטה על סיום הריון אינה קלה בעיני, אינני תוספת את החוויה כ"ד"ר תגרד לי", אלא כתציל אותי ממצוקה, תאפשר לי לבחור בפחות נורא מתוך המבחר האיום. דיון תאורטי לגבי הזכות לבחור יכול להתקיים בכל נושא, אך דווקא בנושא כ"כ רגיש קשה לנהל את הדיון מהשכל כי הוא נושא שנובע דווקא מהלב והבטן.
לא מאחלת לכותבת הבלוג לשבת בהמתנה לועדה או לעבור התלבטות אם לשמור על הריון פגוע או לוותר על החיים המתהווים בגופה (ואגב, לא רק כי העולם אכזר, אלא למשל למנוע דיון כמו זה שהיה לא מזמן בנוגע לצואה שכללה טיפול באחות פגועת נפש/נכה, או להבדיל, למנוע מצב של הורה שירצח את ילדו הפגוע בגיל מבוגר יותר ויתאבד כי הוא אינו בטוח מה יעלה בגורלו כשיזדקן ויגווע). הדיון הוא רחב מכדי לסכמו בו חוסר אחריות או קארמה.
|
תוכן התגובה:
|