אם תשפטי אותי לעומק ולרוחב, כפי שאני בוחרת להרות כך אני יכולה לבחור לסיים את ההריון.
הרי גם נגיע לתחתית של טעוני הטעון הכי מוחץ הוא שילד פגוע מאוד בבית לא יאפשר לי לחיות חיים "רגילים", בעצם לא יאפשר זאת לאיש מבני הבית. אם נרד לרגע אל העם אני בעצם מבקשת לעצמי נוחות ברמה כזו או אחרת.
לפני מס' חודשים עברה בפורום בחורה צעירה, חיילת, מבולבלת מאוד, מוטרדת מאוד, בשל הריון לא רצוי. גם שם השיקול הוא לאן מגיע אותו ילד ומה השינויים שהוא יוצר בסביבתו, רק ששם זה בלי "הנסיבות המקלות" שהיו במקרה שלי (אגב, רק טכנית, מכיוון שבשלב כזה עדיין לא ניתן להוכיח כי בהכרח ההריון תקין, ובעצם אילו היה נמשך יכול להיות שהיה מתגלה בו מום שהיה הופך את המקרה "ליותר בסדר").
זכותה של אישה על גופה בלי ועדות, ובלי צורך בשקרים, בלי הצורך ללכת לגרידות פרטיות בתת-תנאים רק כי החוק (בגין הגועליציה) מחייב לעבור את ההליך. אינני מכירה נשים שילכו בשביל הכיף לשקר בועדה אלא אם הן מונעות ממצוקה גדולה. זה לא האוטומט, לפחות לא במציאות שאני חווה.
את יודעת, בזמנו עם השינוי בתעודות הזיהוי (שר הפנים לא הוחתם עליהן עוד, והוסף המשפט האווילי ההוא שאין בנתונים אפילו ראיה לכאורה לנכונותם), לא הבנתי מדוע מחייבים אותי לשאת אותה או מדוע כותבים את הסעיפים הללו אם הם מוטלים בספק (כי מה משנה אם אני רווקה או נשואה ואם אני בודהיסטית או יהודיה, אגב בעיני גם כאן הגיע הזמן להגדיר לאום "ישראלי" כפי שנהוג במדינות האיחוד האירופאי). המדינה שלנו עושה חוקי-חוקים שנוגעים לכל שלבי החיים שלנו ממניעים דתיים חלקם חשוכים ואפלים. כאזרחית המדינה הזו אין לי את הזכות לבחור איך להנשא, אלא אם אנשא מחוץ למדינה למשל, גם בקבורה אם אבחר להקבר באופן אזרחי אצטרך למצוא שורשים קיבוציים שיתנו לי חלקה בזול (או בלי שורשים ביוקר) או לחפש את עמותת מנוחה נכונה שהוקמה מחוץ לעיר באר שבע (כדי שלא להיות תחת המועצה הדתית). אני תלויה בממסד הזה שאין לי אליו כל קשר בכל תחנות חיי שלא מבחירה, כדי לבחור אני חייבת לעשות מאמץ, אז שאלה יכנסו לי לרחם ויחליטו אם מותר לי לסיים הריון רק כי באמת לא מתאים לי עכשיו הריון? ואל תשלחי אותי לאתר "אפרת" הדמגוגי כדי לשכנע אותי שהכל פתיר, כי עובדתית גם הם מלווים נשים עד שנה מהלידה וגורמים לילדים רבים להוולד למציאות קשה לכל חייהם. שתשמר את המצוקתיות שלהם לפחות לעוד דור.
ואל תאמרי "לאימוץ" או ל"אומנה" כי גם הדרך לשם קשה ומייסרת. ממליצה לך לבקר קצת בפנימיות יום (בהן הוצאות ילדים מבתיהם בצו בית משפט) ובבתי ילדים (שם השאירו את הילדים לטיפול הבית שמנסה לעשות כמיטב יכולתו, אך ילד שנותר לבדו בגיל שנה +/- יפספס חווית ביטחון המשמעותית להתפתחותו). לכי לבקר שם, בקשי להיות הורה מלווה בסופ"ש לילד כזה וראי מה המחיר. תשמעי עד כמה הילד הזה שהובא שלא בכוונה מלאה ושלמה בוכה בלילות ומתפקד חלקית בימים, עד כמה הוא מנסה למצוא חן כדי לזכות בבית אמיתי...
מבחינתי האישית, עם כל הכאב בסיום הריון שלא הוכח שהוא אינו תקין, אין לועדה כזו מקום, להפך, יש לעסוק בהסברה בגיל הנעורים ובצבא (שזה לרוב הגיל בו פונות נשים רבות), ולאפשר לנשים להחליט על גופן בכל גיל בכל מקום עם כל נסיבה שמובילה אותה להחלטה קשה ומשמעותית כ"כ.
ובאמת מאחלת לך שלא לעמוד במקום כזה, שבו תאלצי להחליט לסיים הריון, כי המחיר שם ולא משנה איזה הריון זה עבורך ומדוע את מבקשת לסיימו.
|
תוכן התגובה:
|
