בתי בת ה-4 הזדעזעה (וזה ממש בלשון המעטה) מהסיפור של משה בתיבה. בכתה שעה וחצי והעוררה בלילה עם סיוטים. איך יתכן שאמא זונחת את בנה ועוד מסכנת את חייו ושמה אותו בתיבה על המים. היא ראתה את השיר בקלטת של סבא טוביה וסיפורי התנך. מאז זנחתי את הסיפור עד שאמצע משהו יותר יפה לספר לה. לא חושבת שבגילה יש חשיבות לסיפור עצמו ולפרטים כמו למסר שמאחוריו. כלומר, חירות, תחייה, התחלות חדשות, הקרבה. אגב, אנחנו גרים בחול ובתי הולכת לבית ספר אנטרופוסופי ושם כל מה שנוגע לחג הפסחא הנוצרי הסיפור לילדים הקטנים בכלל לא מזכיר את ישו, הסעודה האחרונה או ההצלבה. אלו נושאים שילדים לא מסוגלים להתמודד איתו או להבין. הסיפור האמיתי מסופר מגיל 9 ומעלה. מה שמספרים להם זה את הסמליות שבחג, כלומר משהו מקריב את חייו כדי שיוכל להוולד מחדש. מאחורי הקלעים הכוונה היא לישו שסובל סבל נוראי ומת על מנת לקום לתחייה מחדש ולעלות לשמים אבל את זה לא מספרים להם. האנאלוגיה המקסימה שהם עשו היא לזרע של צמח, כלומר זרע צריך להקריב את עצמו ולהתמסר לאדמה כדי שיוכל לאפשר לצמח שבו לפרוץ ולגדול. הזרע מאבד את צורתו הנוכחית וחוזר לעולם כמשהו אחר. ההסבר הזה הוא משהו שילד יכול להבין ומוחשית לראות. הם שותלים זרע וממנו יותא שתיל. אנחנו לא דתיים ובכוונה שלחתי אותה לגן הזה כדי להמנע מהקשרים דתיים אבל הסמליות שהם מביאים יפה בעיני. מאד הייתי שמחה למצוא סימליות וסיפור דומה עבור חג הפסח שאננו חוגגים בבית כל שנה
|
תוכן התגובה:
|