האם יש סיבה ל"מסיבה"?
כלומר האם יש באמת משהו שירדן חייב להספיק לעשות לפני כניסה לכיתה א'?
למה אני מתכוונת?
אצל הגמד למשל היו בעיות במוטוריקה עדינה (ולא רק עדינה) שהכבידו עליו מאוד. מכיוון שהבעיה הנוספצ של הגמד היתה ביכולות אחרות שהוגדו "מעל לממוצע" הפער הפך לבלתי נסבל.
עבדנו שנתיים וחצי בריפוי בעיסוק.
שנה של רכיבה טיפולית.
(אגב, הגננות לא הבינו מה לא בסדר, רק אחרי 2-3 מפגשים אותר ה"מוקד", ואילולי התעקשתי - סביר שהוא לא היה מאובחן / מטופל)
פעם בשבוע היינו באופן קבוע מגיעים יחד לגן ל"שעת ציור, (שהיתה שנואה עליו מאוד בתחילה, אח"כ הפכה לכיף גדול כי כל הגן היה מחכה לי ולו..)
ל"לימודים" הפורמאלים הגענו משתי סיבות - 1. יכולת. 2. הצורך לעבוד על התארגנות (להוציא מהקלמר רק מה שצריך, לסדר את השולחן שיהיה לו נוח לעבוד, להחזיר דברים למקום להתמצא בחורבת ע"פ העמודים וכו').
לגבי "עבודת בית" תפיסת העולם שלי היא כזו שהבית אחראי על חינוך הילדים. ביה"ס מבחינתי עונה על צורך חברתי. אני לא "בונה" עליו. בדיוק כפי שגישתי בנושא חדר הלידה. אני לא תלויה ב"על מי אני נופלת" אלא בעצמי. יתנו מענה - יופי. לא יתנו - אני אמצא את הפתרון המתאים לי.
בגן הייתי מבסוטה לחלוטין. כן דרשו ממנו להתנסות וזימנו אותו לשולחנות יצירה "האהובים" עליו, כן נתנו מענה לסקרנות שלו, כן נתנו אקלים תומך בתחום החברתי, בהחלט היוו מקום בטוח ונעים להגיע אליו. מכיוון שכל הדברים הללו היו - אותיות ומספרים ממש לא הטרידו אותי בהעדרם.
אגב, את רוב ה"חשבון" שהוא עושה הוא עושה בע"פ בלי שנלמד אותו בכלל...
היום למשל אמר אם אני רוצה לטרוף גדי קטן ואמיתי זה יעלה לי 10 ש"ח אם ארצה לטרוף גדי גדול זה יעלה לי 20 ש"ח, 2 גדיים גדולים יעלו 40, ו100 גדיים גדולים יעלו 2000... ואת זה נשבעת לך שלא למדתי בשום הזדמנות :) זה כשרון - נטו.
|
תוכן התגובה:
|
