מה זאת אומרת שככה חשבת. ילדים שגדלו וגדלים באירופה, אכן, הרבה יותר סבלניים, בעלי נימוסים בהרבה תחומים, וכן, נראה שיותר מחונכים. אני, ילדה בוגרת אירופה, ויכולה להעיד לך, שלא במכות מחנכים. נכון, פה ושם, חטפתי על הישבן. זה היה מעליב, לא כואב!!! ואילו הילדים כאן בארץ, לדעתי רק נראים יותר שמחים, כי פשוט לרובם אין גבולות. ההורים חיים בעבודה ומלאים ברגשות האשמה על "הזנחת" הילד. הכל מותר, לילד כמובן. רק שיהיה שמח. וכן, לדעתי יש לא מעט מן המרכיב של דוגמא אישית. מה שאנחנו הבוגרים, מרשים לעצמנו בארץ, ממש לא מקובל מערבה מפה. לא הצעקנות, לא ההתערבות בחיי כל עובר ושב, ולא ה"מגיע לי", וכו' וכו' אז קודם כל, ילדים לא מחונכים לא יותר שמחים, וילדים ללא גבולות, לא יותר מאושרים, אלא אומללים. מה שפותחת ההודעה תארה, זה מקרה קיצון, אלימות של ממש. זוהי איננה דרך החינוך הנורמטיבית, לא באירופה ולא בארץ. מי שעושה דבר ככזה, חייב לקבל את עונשו, וכמה שיותר חמור. אז להגיד ככה חשבתי, סילחי לי, ממש מגוחך...
|
תוכן התגובה:
|