לא מצדיקה לרגע את ההתנהגות שתוארה כאן, אך לדעתי לומר שהורים אירופאים הם חיות ולכן יש להם ילדים "מנומסים", ואילו אנחנו הורים אוהבים ורכים וכו' ובגלל זה ילדינו הם כל מה שישראלי יודע להיות - זה קצת להסתתר מאחורי תירוצים במקום להתמודד עם הבעיה (שילדים ישראלים ואחרים הם הרבה פעמים חוצפנים ודחפנים,באופן מאוד לא סימפטי, בדיוק כמו כמה מהמבוגרים). יצא לי לנסוע ברכבת התחתית בעיר גדולה באירופה. אמא וילד ישבו על ספסל, הילד ניסה להגיע למשהו ושלח יד שעברה מאוד קרוב לאיש נוסף שישב שם. אמרה לו האמא בשקט ובקול ממש לא מאיים: אל תשלח יד מעבר למישהו אחר, זה לא מנומס. פשוט ככה. בלי מכות, בלי צעקות. אני מתקשה לדמיין אח"כ ילד כזה נדחף בתור, גם בלי שצעקו עליו. פעם אחרת עצרנו לקנות משהו בתחנת דלק לגמרי בארץ. חיכינו בסבלנות ופתאום צץ איזה ילד ונדחף לפנינו. ביקשנו שיחכה לתורו. מייד בא האבא, איש חברותי ולא מפחיד, ואומר לנו בחיוך: הילד רוצה ארטיק, מה אני יכול לעשות, את יודעת איך זה ילדים... אני מתקשה לדמיין ילד כזה ***לא*** נדחף אח"כ בתור, כי כך הוריו, אנשים בעלי כוונות טובות בעליל, לימדו אותו: ***הוא*** לא צריך לחכות. כמובן ששני המקרים האלה הם חסרי כל משמעות סטטיסטית וכו', אני רק אומרת שאנשים נחמדים ולא אלימים יכולים לגדל פראי אדם, ואנשים נחמדים ולא אלימים יכולים גם לגדל ילדים מנומסים ומחונכים, לא צריך להגזים לשום קצה.
|
תוכן התגובה:
|