|
2/3/2009 11:47
|
חני המדווחת
|
מאת:
|
|
רונה מותק
|
כותרת:
|
אני לא מלכה, אבל אני מאד מחושבת. מאד מאד מאד. האסימון נפל לי כבר בתחילת השנה השניה בגן הפרטי - ז"א בגיל 3 וחצי-4 אצל יובל וגם אצל שי. כשמפת החברים והחברות שלהן התבהרה. אחרי שנתיים בגן פרטי, הרגשתי לגבי כ"א מהן, וביתר שאת לגבי שיקי, שלהשאיר אותן בגן הפרטי כשכלך החבר'ה עולים לגן עירוני הוא מבחינתן יהיה אסון. יכולת ההתמודדות עם הפרידה מחברים בגיל 4 וחצי איננה כמו בגיל 5 וחצי וכך גם יכולת ההפנמה והראיה לעתיד שהן לא באמת מאבדות את החברים. אם הייתי משאירה עוד שנה בגן הפרטי הן ממילא היו מאבדות את כל אותם חברים. אצל שיקי גם בכלל לא היתה שאלה שהיא מיצתה לגמרי את הגן הפרטי וממש דרשה בתוקף לעבור משם (למרות שהגן מאד אהוב ולמרות שחלק מהחברה שלה שהיו צעירים יותר כן נשארו בגן). הגן העירוני של יובל וגם של שי הינו גן מעורב: טרום חובה וחובה יחדיו באותה קבוצה. לכן, כשהחברים שלהן עלו לכתה א' והן התחילו (שיקי תתחיל כך בספטמבר) את גן החובה, הן אמנם יאבדו את קבוצת הייחוס שלהן (שממילא היו מאבדות אותה לו הייתי משאירה אותן עוד שנה בגן הפרטי), אבל חלק מהחברים בגן יישארו איתן גם אם הם לא החברים הכי טובים, ולכן אני מנסה מראש לחברת את שיקי עם ילדות בנות גילה וכן להכין אותה מראש לפרידה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|