את רק צריכה להיות גאה בעצמך ובדברים שכתבת, וכמובן בבן שלך כפי שכבר ציינת. גם אנחנו גרים בישוב קטן כזה וגם לי יש ילד מוחרם ומוצק (להבדיל חלילה ממסכת הייסורים שבנך עבר) ואני מכירה את ההרגשה שאת מתארת של אותם הורים שעוברים מהר מהר לסדר היום ואת בשבילם כמו עצם בגרון עם "הבן שלך שלא יודע להתמודד עם טיפה הצקות". השכלתי ממך, תודה.
|
תוכן התגובה:
|