פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

8/12/2002 11:49 שירלי מאת: מאוד מזדהה עם הסיפור שלך כי הוא ממש דומה לשלי :-( כותרת: אני מצרפת את הסיפור שלי בסוף אבל לפני זה רוצה להגיד לך שחודשים לא השתחררתי מהתחושות שאת מתארת ועד היום התחושה היא של כישלון. אבל את חייבת להתגבר על זה. אין לי מושג אם בשלב שלך עוד אפשר לעזור (אולי יועצת הנקה ממש ממש מומחית יכולה) אבל את חייבת דבר ראשון להתחיל להרגיש טוב עם עצמך ולדעת שאת האמא הכי טובה בעולם! ולשנן את זה לעצמך כל הזמן! אני שולחת לך אלפי חיבוקים ומקווה שהתגובות הנוספות שתקבלי תהינה הרבה יותר מעשיות. והנה הסיפור שלי: את תומר (בני הראשון) ילדתי פחות או יותר במועד (13 יום לפני תאריך משוער) בלידה מופלאה כמו שרציתי ותכננתי עשיתי קורס הכנה ללידה אצל נרי הדולה (שהייתי מאוד מרוצה ממנו ולמדתי בו המון) בו גם עברתי שיעור אחד בנושא הנקה. חשבתי שאני מוכנה להכל :-) זכיתי בלידה טבעית שארכה שעה ו-25 דקות בחדר לידה ללא אפידורל כאשר אני רגועה ומיישמת את מה שלמדתי בקורס תומר נולד במשקל יחסית נמוך (2.520 קג') לא ברור למה וכמובן שישר ירד במשקל כמו כל התינוקות (2.290 קג') אני כמובן הייתי בשוק מגודלו הזעיר ומשקלו וכמובן שהדבר הווה גורם לחץ משמעותי לאמא צעירה שכמותי בחדר הלידה הוא שהה במחיצתי כשעה וחצי ובהן הצמדתי אותו אל חזי במחשבה שאכן הוא מתחיל קצת לינוק ולהפעיל את המערכת במשך ההריון לא היתה לי נזילת חלב/קולוסטרום מהשדיים ואחרי ש"הנקתי" אותו בחדר הלידה כשלחצתי יצאה טיפה של קולוסטרום וזה היה מבחינתי סימן נהדר ושמחתי מאוד למחרת בבוקר לקחתי את תומר איתי להדרכת ההנקה בבי"ח. כמובן שלא שפעתי בקלוסטרום ותומר לא ממש ינק ואני לא קיבלתי שם הדרכה ראויה רק מסר בהול ממחלקת ילודים שהתינוק מיובש וחייב לקבל בקבוק התחלתי לבכות בהיסטריה שאני לא רוצה לתת לו בקבוק מחשש לבלבול פטמות אבל כשאמרתי למדריכת ההנקה בבי"ח (גם כן מדריכת הנקה...) איזה ערך של הבדיקות שאחיות התינוקיה כל הזמן נפנפו בו היא אמרה לי שאין ברירה אלא לתת לו בקבוק ושאלך לקנות משאבה חשמלית ואתחיל לשאוב במקביל כשהגעתי לתינוקיה כבר שמעתי את האחיות מדברות מאחורי גבי איזה הורים חסרי אחריות אני ובעלי ונשברתי תומר קיבל את הבקבוק הראשון ממני כשאני רכונה מעליו ובוכה ללא הפסקה. באותו זמן אמא שלי היתה בדרכה לחנות לקנות לי משאבת "אמדה" דו צדדית כדי שאוכל לשאוב בשלב זה התחילו למעשה התחילו למעשה כל הטעויות לא יעצו לי לדוג' לתת לו את התמ"ל הראשוני הזה בכפית או מזרק (ולא בבקבוק) וכד' ואני פשוט נכנסתי ללחץ יום למחרת דווקא חיברתי את תומר לשד והוא ינק בכוח עד כדי כאבי בטן והתכווצויות אצלי (סימן נהדר לא?!) והייתי מאושרת הוא היה צמוד כך כשעתיים אבל אח"כ עדיין התלונן ובכה נורא וכשנתתי לו בקבוק הוא גמע אותו בשקיקה הסקתי מכך שהוא מת מרעב ושהוא לא מקבל מהציצי שלי כלום בשאיבות במשאבה לא יצא לי כלום. הייתי שואבת שעה ורבע רצוף ומה שהיה יוצא זה 5 טיפות עלובות וזהו. הייתי שבורה ולצערי לא לקחתי עזרה מתאימה כי לא ידעתי מספיק אז אח"כ גילו לתומר בעיות טמפ' (בגלל גודלו) והוא חזר למחלקת ילודים למעבר ולכן מצאתי את עצמי לא צמודה אליו כמו שרציתי בעלי היה נותן לו בקבוקים ואני הייתי יושבת שעות בחדר ושואבת ולא יוצא כלום חוץ משלפוחיות איומות וכואבות על הפטמות במקום לנסות לשבת איתו ולהניק כל היום במחלקת מעבר ילודים ישבתי עם משאבה ובכיתי כשלא יצא כלום חמישה ימים שהינו בבי"ח בגלל בעית הטמפ' וטעות נתינת הבקבוקים כשאני רק מנסה עוד ועוד לשאוב המשיכה כשחזרנו הביתה עדיין הייתי נחושה בדעתי להניק וחיברתי את תומר לשד. אבל אז כבר בניגוד ליום אחרי הלידה לא הרגשתי אותו מוצץ ושואב בכוח, הוא עשה תנועות מציצה רפויות שלא דגדגו אצלי בכלל ביקורי בטיפת חלב הראו כמובן שהוא לא עולה כלל במשקל ישבתי עם אחות טיפת חלב אצלנו כשעה וחצי (היא גם מדריכת הנקה) והיא אמרה שאני עושה הכל נכון. התנוחה נכונה, תומר תופס יפה את העטרה ויותר (יש לי פיטמה קטנה כך שזה לא קשה) אבל הוא לא מוצץ כאילו אין לו טיפת כוח ולי כמובן לא יוצא שום דבר!!! ביומיים שאח"כ ניסינו שיטה של צינורית הטבולה בבקבוק תחליף המודבקת לשד במטרה שתומר יינק ויקבל משהו מהבקבוק בו זמנית כי מהשד שלי הוא לא קיבל כלום. חלמתי על גודש שאמור להופיע וכד' אבל פשוט אצלי לא הופיעה טיפה של חלב אחרי יומיים בערך התייאשתי ונשברתי. סתמתי את הגולל על נסיונות ההנקה ותומר אכל לגמרי תמ"ל מבקבוק. הרגשתי תחושת כישלון איומה שעד היום לא עברה. חשוב לציין שתומר היום בן שנה ו-9 והוא ילד מקסים ומפותח בצורה מופלאה!!! אגב, כיום אני בחודש שביעי בהריון עם תאומים ועושה הכל כדי שהפעם לא אבצע טעויות מתוך בורות, אני קוראת ולומדת המון, נעזרת במי שאני יכולה ומקווה הפעם למרות האתגר הגדול להצליח!!! תוכן התגובה: תגובות נוספות 8/12/2002  11:40 יקרה, מתפללים - - זהר 8/12/2002  11:40 אל תרגישי שום רגשי אשמה! - רווית 8/12/2002  11:51 אל תתיאשי - גיש 8/12/2002  12:05 זהר - מקסים! למיואשת - אל יאוש. מצטרפת לכל מילות העידוד שנאמרו. בהצלחה (ל"ת) - גלי 8/12/2002  12:43 מקסימה שלנו, כל הכבוד שהצלחת בבית, וטוב שיש את הבית עם הרגיעה שלו - אמא 10 8/12/2002  12:48 מה שאפשר ללמוד מאשמה - נעוה ברקת 8/12/2002  13:15 האם יש אפשרות לחזור להניק אחרי שבועיים ללא הנקה? - בעלת רגשות האשמה 8/12/2002  14:00 אין לי תשובה אבל - נועה השניה 8/12/2002  14:07 אפשר, אבל זה דורש הרבה מאמץ - כרמית_מ 8/12/2002  14:16 עדיף שתהיה אמא בריאה וחזקה בגופך ובנפשך - ילדתך תגדל יפה גם ללא הנקה !(לת) (ל"ת) - לילי 8/12/2002  14:53 גם עם רואי היו לי רגשי אשם - אמא של רואי ולירי 8/12/2002  15:24 לאמא של רואי ולירי - בעלת רגשות האשמה 8/12/2002  15:35 די מהתחלה רק רמדיה - אמא של רואי ולירי 8/12/2002  15:39 לאמא של רואי ולירי - בעלת רגשות האשמה 8/12/2002  16:39 אמנם להניק זה מאוד נחשב, אבל בואו נזכור את העיקר - קרן 9/12/2002  01:21 לבעלת רגשות האשמה מאוד מקווה שתראי את תגובתי - אמא של סיוון 9/12/2002  08:38 לאמא של סיון - בעלת רגשות האשמה 9/12/2002  10:13 הרהורים צדקניים ולא פופולריים לעת בוקר... - זהר 9/12/2002  23:14 זהר יקרה-כרגיל מילים כדרבנות. אני נגד רגשי אשם. כעקרון. (ל"ת) - שרי 10/12/2002  08:13 לי יש רגשי אשם על הרגשי אשם........... - טלי ר 10/12/2002  11:41 אני ממש אבל ממש לא מסכימה איתך טלי יקירתי !!! - זהר

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש