וגם סיפור דומה לשלך, והיו לי רגשי אשם, ואני הנקתי את רואי 10 ימים, ולא היה כלום, וברגע שעברנו לבקבוק הילד נרגע. למחרת היום כשרגשי האשם חזרו - ניסיתי שוב להניק ופשוט לא היה כלום!
ואז אמרתי לעצמי - אם הילד שלי אוכל מבקבוק והוא רגוע אז אני רגועה וזה יותר חשוב נפשית מההנקה - לי לפחות - באותה נקודת זמן, ורגשי האשם הוחלפו בידיעה שהילד שלי רגוע, אוכל טוב, ישן טוב, וטוב לו בכלל!!!!
עם לירי כשמצבי הנפשי אחרי הלידה היה רע ביותר ניסיתי פעם אחת להניק ולא ניסיתי שוב - כי נפשית לא התמודדתי עם זה - ואין לי שום רגשות אשמה, כי אני יודעת מנסיון שהילד שלי הגדול גדל מצויין טפו טפו טפו מהרמדיה שלו, וגם היא תגדל לא פחות טוב - ואני - אני, אני, רגועה וזה הכי הכי הכי חשוב!
שתרגישי רק טוב!
|
תוכן התגובה:
|