רגשי אשם זה לא המקום. את לא אמורה להיות המלאך המושלם בשבילה. את יכולה גם קצת לרחם על עצמך אחרי כל מה שעברת. בטח היו לך ימים מאוד קשים, לא? ועם כל זה את חושבת על התינוקת שלך. תינוקות הם סתגלנים לא נורמאלים בגיל הזה. ממש חבל להרגיש אשמה, את עדיין יכולה להרגיל אותה לכל דבר. קחי עצות מהפורום הזה איך לתגבר את החלב. את צריכה גם לצאת ממעגל הארוחות-כל-שעה, ואם היא מקבלת תוספת, שיהיה מישהו אחר שמאכיל אותה, ואת בזמן הזה דואגת "למלא את הכדים" כמו שאמא שלי אומרת, כלומר: לישון, לאכול טוב, להתאושש. ממש להגיע למצב שאת מרגישה את הציצים מתנפחים מחלב. אני מצרפת לך לינק של משבר הנקה שהצלחתי להתגבר עליו http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=10017&r_id=71644
|
תוכן התגובה:
|