|
5/2/2003 12:22
|
אמא של אדם
|
מאת:
|
|
אמא יקרה
|
כותרת:
|
גם אני זוכרת את התקופה הזאת כתקופה הכי קשה בחיים שלי. הכל מתהפך ואת לא יודעת מאיפה זה בא לך. הרגשות נורא מעורבים את כאילו מתה עליו ואוהבת אותו נורא ומצד שני כל כך קשה לך שאת רוצה לעצום עיניים ולדמיין מה היה קורה אם לא היה לך תינוק. והאיטרקציה איתו עוד לא משהו בשמיים - הוא בוכה ולא מחייך כל הזמן ולא מושיט ידיים אליך וכו. בקטע הזה אני אישית לקח לי זמן להבין שצריך פשוט הרבה מאוד סבלנות.
עכשיו לעצות פרקטיות
1.כמו שהציעו לך כבר - לתפוס תנומה כשאמא שלך או בעלך נמצאים. פשוט ללכת להסתגר בחדר ולחרופ שעה שעתיים. אני אישית מאז ימי הגן לא סבלתי לישון בצהריים (מעדיפה לישון בבוקר יותר) והיה לי קשה מאוד להרדם בצהריים אבל הורים שלי פשוט באו והכריחו אותי לישון ובאמת זה היה עוזר מאוד מאוד במיוחד לקראת לילה הבא.
2.בנוסף לזה בערך מגיל חודש למדתי להניק בשכיבה. (רלוונטי רק אם את מניקה מן הסתם).ומאז ישנתי פשוט הרבה הרבה יותר טוב. תלמדי איך עושים את זה. בגרע שאדם היה מתעורר הייתי מחליפה לו חיתול (מתישהו הפסקתי לעשות את זה) ויאללה שוכבים מחברים מוודאים שהתחבר התחיל לינוק והייתי נרדמת.
כשהיה שבע או היה נמאס לו הוא היה מזיז את הראש הצידה ואני הייתי מתעוררת, מחביאה את הציץ וממשיכה לחרופ עד להתעוררות הבאה.
חוץ מזה תחשבי שזה באמת באמת מצב זמני. אחרי גיל 3 חודשים הכל נהיה יותר טוב ועם כל יום את תרגישי הקלה. אז קצת סבלנות ויהיה טוב.
3.ועוד משהו - תלמדי לסמוך על עוד אנשים : חמות, אחות או משהי קרובה שיכולה לבוא ולשמור עליו ואת תשני. גם לי היה קשה בהתחלה לסמוך על עוד אנשים חוץ מאמא שלי ובעלי אבל ברצינות: שעה שעתיים אצלך בבית כשאת בחדר שני יושנת זה לא נורא כל כך - אם הוא יצעק ויבכה חזק מאוד את בטח תשמעי ותתעוררי.
4.עוד דבר שלמדתי מספר של סירס (אגב ספר מעולה) אם תינוקך ישן - תשני גם את. זה הכלל - אצלנו עד היום ברגע שאדם נרדם אנחנו קופצים למיטה לישון.
ואת כל העבודה בבית תעזבי אותה. תבקשי מבעלך או מאמא שלך שתעזור לך עם כביסה ונקיון. אצלי אמא שלי עזרה לי מאוד - כשאדם היה ישן בחדר אחד ואני בחדר שני היא הייתה עוזרת לי בעבודות בית. מה שכן חשוב זה באמת עניין האוכל במיוחד אם את מניקה - את חייבת לאכול טוב - אבל בטוח תמצאי פה מתכונים למאכלים בריאים שמכינים אותם מהר מאוד.
טוב מקווה שעזרתי. תחזיקי מעמד.
ביי.
מרינה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
