|
13/2/2004 16:35
|
תמי אמא של ערבה ואלה
|
מאת:
|
|
ברח לי התוכן:
|
כותרת:
|
וזה היה לי מוזר שערבה היא לא אחותי היא הבת שלי. התהליך בו אנחנו הופכות לאימהות מתחיל הרבה לפני ההריון ונגמר הרבה אחרי הלידה. את מרגישה דברים מאד נורמליים לאמא צעירה. להיות אמא זה כזה תפקיד רציני, אבל אף אחד לא מלמד אותנו את המילים ומניחים שנמצא כבר את הדרך למלא אותו... מה שבטוח הוא שעם האמהות נולדים רגשי האשמה- את לא מרגישה כמו אמא... וכשהם גדלים- אני לא אמא מספיק טובה, אני עושה לה טראומות, ועוד ועוד ועוד. קבלי את רגשותייך כפשוטם. אל תתייסרי עליהם. הבת שלך לא ממש מרגישה את ההבדל כרגע. ותחושת האימהות תלך ותבנה עם השנים. תמי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|