פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/2/2004 16:49 דסי אשר מאת: מנסיוני שלי, אני זוכרת, שזה היה משהו מידי כותרת: ממש ברגע שהבן ואחר כך הבת הגיעו אל הידיים שלי, ובמיוחד בהנקה הראשונה בבית החולים- פשוט התאהבתי בהם, ואולי הרגשתי- ככה מיד, בלי לחשוב יותר מידי- " הילד הזה שלי, ואני אמא שלו". "הילדה הזו שלי- ואני אמא שלה". אולי באמת יש כאן סוג של מוכנות להיות אמא? דסי תוכן התגובה: תגובות נוספות 13/2/2004  16:19 אני חושבת ששאלת שאלה מאד מעניינת - דסי אשר 13/2/2004  16:25 מה סגור אצלי כלפיה? אולי.. - אנונימית 13/2/2004  16:31 כשערבה נולדה, הדרך הראשונה שקראתי לה היתה "אחותי" (ל"ת) - תמי אמא של ערבה ואלה 13/2/2004  16:35 ברח לי התוכן: - תמי אמא של ערבה ואלה 13/2/2004  16:35 נתת תשובה כל כך רגישה, משהו שאני בכלל - דסי אשר 13/2/2004  16:39 להיות אמא בשבילי - רוקסאן 13/2/2004  16:43 זה אחד הדברים שאף אחד לא ממש מדבר עליו.. - לירון 13/2/2004  16:53 לכן, לירון, כתבתי בתשובתי הראשונה - דסי אשר 13/2/2004  17:12 כשהזדהיתי בפעם הראשונה בתור "אמא של אלעד" זה הרגיש מאוד מאוד משונה - annat 13/2/2004  17:21 אני אמא ?! אמא'לה... - זהר 13/2/2004  17:58 איך את אמורה להרגיש בתור אמא..... - אסתית 13/2/2004  18:08 אחריות זו לא מילה גסה... האמנם? - ליאתיתי 13/2/2004  20:46 אין מה לעשות, הבנות שלי רוצות אותי וצריכות אותי, - תמי אמא של ערבה ואלה 14/2/2004  02:48 אנונימית, ואולי לא כל כך... - קרן (אחרת) מזדהה עד עמקי נשמתה 15/2/2004  08:59 אל תדאגי, לי זה לקח בערך חצי שנה להרגיש אמא - רינת 15/2/2004  13:51 כשאת אומרת אמא, למה את מתכוונת.... - נני 15/2/2004  20:46 גם אני הרגשתי כך, בדיוק - רינת של עידן

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש