|
7/7/2004 13:23
|
עידית-ת
|
מאת:
|
|
כי זה טוב לי ונעים לי
|
כותרת:
|
נורא ניסית לשאול בעדינות אבל לא כל כך יצא לך. מה אתן הנשים שלא רוצות להניק מתפלאות עלינו? למה כשהנקתי את הבת שלי אחרי גיל שנה היו אלו הנשים (כמוך) שלא התביישו לשאול - מה את עוד מניקה? זה לא כואב לך? (לא - זה לא כואב להניק, איזה פלא). אולי את מרגישה שאנחנו עושות איזו הקרבה שאת לא מוצאת לנכון לעשות. אבל זה לא נכון - אין שום הקרבה בלהניק - לא ויתרתי על שום דבר, ואם היה ויתור בעצמאות שלי אני מבטיחה לך שהייתי עושה אותו ויתור בדיוק גם עם בקבוק ואבקה. סליחה אם אני נשמעת כועסת. אני פשוט לא מצליחה להבין למה מי שבחרה לא להניק - בטח אחרי שחשבה על זה ואולי גם ניסתה את זה - ממשיכה להטריד עצמה בשאלה הזאת. תביני שאנחנו, המניקות לכל טווח שהוא, עושות את זה באהבה, מתוך בחירה, לא בגלל שטיפות מוח, לא בגלל הטפות ואנחנו לא סובלות מזה בשום צורה - לא פיסית ולא נפשית. ואם נהיה קשה, מרגיש שדי - אנחנו מפסיקות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|