|
11/4/2005 12:11
|
רונה
|
מאת:
|
|
ורד
|
כותרת:
|
את יודעת זה בדיוק מה שאני חוששת ממנו. אני גרה ברמת אביב ג'. ומגדלת את ירדן בסביבה של ילדים מ-אוד עשירים. לנו ממש לא חסר כלום(טפו, טפו) והכל השגנו בעשר אצבעות כשתחלנו ממש ממינוסים ענקיים, אבל אנחנו לא מליונרים. הבעיה היא שאני בניגוד אליך בנאדם מאוד חומרני. אולי זה נובע מכך שגדלתי בלי.. היום אני משלימה חסכים. כך זה גם עם ירדן וגם לרמון ולי . אני קונה וקונה וקונה רמון כבר חושב שזו אובססיה. מה הבעיה? היינו בפורים ביומולדת שנתיים של ילדה מהגן שלו. בתו של הבעלים של אחת מרשתות המזון המצליחות - בית שגם אם אני ורמון נעבודה 24 שעות ביממה במאה השנים הקרובות לא נוכל להרשות לעצמנו רבע ממנו. ואז חשבתי.. עוד מעט ירדן בן השנתיים יתחיל להבין. יראה הבדלים. איך מתמודדים עם זה עוברים דירה? אני אוהבת את השכונה אוהבת את החיים כאן. מצד שני זה בטח יפגע בו בבטחון העצמי שלו. ולא , אני לא כמוך. לא גדלתי על ערכים סוציולגים למינהם כי לאף אחד לא היה זמן בשבילי.. גדלתי להיות אישה מצליחה אך חומרנית. איזה מסר אני אעביר לו?? רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|