|
11/4/2005 17:10
|
נועה
|
מאת:
|
|
ד.פ. - כמו תמיד, ועוד משהו לפותחת ההודעה
|
כותרת:
|
תשמעי, רצית לשמח אותנו ואני לא כל כך שמחה במה שכתבת בסוף - שאת מקווה שהם פשוט ישכחו כי זה לא קורה. אני לא מאמינה שזה עובד ככה. את *חייבת* לדבר איתם על זה. דברים לא נעלמים מאליהם. דברי עם הילדים שלך. אני מרחמת עליהם עוד יותר שהם הולכים לבית הספר במחשבה שעוברים בחנות צעצועים בדרך הביתה. ההתעלמות שלך מהתקווה שלהם לא תפוגג אותה! להפך. הם עלולים להפוך את זה לאובססיה (האמת, יש לי הרגשה שבכורך לא רחוק מזה). אנא, לטובתך ולטובתם, דברי איתם. תסבירי להם שוב את האמת אבל תדגישי גם את ההשלכות - לא הולכים, לא קונים. לא היום ואולי גם לא בעוד חודש. אולי באמת ליום ההולדת? אולי תנסו לנצל את ליל הסדר הבא עלינו לטובה? ואולי בכלל לא. אבל שידעו. בכל אופן, שלא ישבו ויחכו למשהו שלא מגיע. זה הכי עצוב. נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|