לא התכוונתי לפגוע. סליחה. כשהשתמשתי במילה מייצגים, התכוונתי לומר: ברמת הסטריאוטיפ. ברור לי שבשכונות האלו יש מגוון אנושי בדיוק כמו ברחוב העירוני שלי, בדיוק כמו בירושלים, שמבחינת התמהיל האנושי שלה היא בעיני מגוונת ולכן ראויה יותר. (אבל סובלת מבעיות אחרות, שלא זה המקום).
הבעיה שיש לי עם השכונות הצפוניות, ויכול להיות ששוב רק מדובר בטריאוטיפ מנותק מהמציאות, אבל נדמה לי שבכל זאת יש בו משהו, היא ההומוגניות שבהן. הומוגניות במובן הפרברי שלה. כמובן שבשכונות האלו לא גרים הישראלים היחידים שמבקשים לברוח ממי ששונה מהם. ישראל מלאה במקומות כאלה, וכולם מבאסים בעיני באותה המידה. כמו שלא הייתי רוצה לגור תחת כנפי ההתיישבות העובדת, בהתנחלות או בעיירת פיתוח, ככה אני לא רוצה לגור בשכונה חדשה מדי, עם זוגות צעירים פלוס מינוס, מקצועות חופשיים פלוס פלוס, וכו'. אני מסכימה אתך שמפה ועד לדרג את מי שגר פה או שם על איזה סולם ערכי היררכי הדרך ארוכה. סתם עניין של טעם.
ומכאן את יכולה להבין ש"בית עם גינה" אינו משאת נפשי. יש לי חלומות חומרניים, אבל הם שונים. לא נעלים יותר או פחות. סתם שונים.
מקווה שעכשיו אני מובנת יותר
|
תוכן התגובה:
|