16/2/2002 09:53
|
מיכל ג.
|
מאת:
|
תודה על התמיכה וההבנה
|
כותרת:
|
דיאנה, כתבת דברים מאוד מדוייקים עבורי-
"מן הסתם ככה זה להיות אמא. כל הזמן להחליט החלטות שחלקן לא נכונות. על ידי הסתכלות ביקורתית על העבר נוכל להפיק את הלקחים וכך לעשות את הדברים נכון יותר בעתיד. הטעויות שעשינו בעבר יכולות לעשות אותנו אנשים טובים יותר בעתיד, אם נתייחס אליהם בצורה נכונה, ואולי בעקבות הלקחים שלמדת בנך ירוויח בעתיד בנושא אחר".
נכון, חכם, תודה.
תודה גם לשרון, נירית, שפירית, רמי וליאת על התגובות התומכות.
אני באמת לא מבינה למה מרגלית ו"נשואה לבעל נסיון" בחרו לתבל את תשובותיהן בכל כך הרבה שנאה. (התעסקות נרקיסיסטית ותפלה, התייפחות, טיעונים פופוליסטיים, הגורואים שלכן, נסיונות להיות קדושים- אני מצטטת מהזכרון). אפשר להגיד את אותו דבר אחרת.
כתבתי את הדברים מהלב, כדי לבטא את הכאב שלי ואולי כך להתמודד איתו, וכמו שדיאנה כתבה, להשתבח כתוצאה מכך.
וגם- מתוך תקווה שאמהות כמוני, שמרגישות התנגדות עזה לביצוע ברית אבל לא מוצאות את התמיכה לכך בסביבתן בזמן שצריך לקבל את ההחלטה, יתחזקו ויאמינו לתחושותיהן. לא מתוך רצון לחנך, אלא מתוך רצון לתת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|