|
4/11/2007 07:24
|
תותים
|
מאת:
|
|
וגם
|
כותרת:
|
אני מחשיבה את עצמי מאוד קשובה ורגישה לילדיי ולצערי המציאות מוכיחה שזה לא מספיק. בני היה חוזר הביתה במשך חודשים ומספר שהיה לו כיף בגן ומספר רק על הדברים החיוביים שקרו במשך היום. כשהייתי שואלת אותו למה בכית או בודקת למה הוא נסער לא תמיד הייתי מצליחה לרדת לשורש העניין.לקחו לו חודשים רבים עד שהתחיל לספר על העלבונות , תגרות וקונפליקטים. הוא עבר סוג של דיכוי והפחדה ובאמת כעת כשהוא במסגרת חדשה כל מה שהיה בגן הקודם צף ועולה על פני השטח. כעת הוא מספר לי בפרוטרוט מה שעבר עליו במשך היום ומבטא מצוקה שזה נהדר כי כעת אני יכולה לעזור לו. ואין מה לעשות ידיעת הפיקוח מחייבת את הגננות לשקיפות. אני סומכת על הגננות החדשות שלו שהן מחויבות, מכילות, חכמות ורגישות , מה לעשות , לאחר שעשיתי תצפית ארוכה בעבודתן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|