|
26/1/2011 20:44
|
ריש
|
מאת:
|
|
מכיוון שאין לי ענין
|
כותרת:
|
בחשיפת תחום עיסוקי אני מבינה שאין לדברי "משקל" וזה בסדר, זה לא ישכנע אותי לנהוג אחרת. בכל מקרה הנימה שלך, שלגיה, לא זו המסתתרת אלא זו שנוכחת בכתיבה שלך מאוד לא מזמינה דיון. אני מבינה שזה נוגע לך מאוד.
אולי זה באמת קצת מוזר לגדל ילדים בלי טלויזיה (כמעט), עם שעת שינה קבועה מראש (גג 8 במיטות), עם טקסים קבועים טרום שינה, עם חינוך 'ספרטני' שכולל הורדה מהשולחן וסיוע במטלות הבית - מתוך תחושת שותפות וכן, גם עם החלטה על גמילה מוחלטת. לגבי מוצצים - מעולם לא היו בביתי מוצצים. בקבוקים שימשו רק לשתיית חלב אם שאוב כשיצאתי לעבודה, וכשסיימתי להניק, בצער רב, שפכתי את הסטוק מהמקפיא... בינתיים השלושה נראים נורמלים, מוכשרים מאוד (כל אחד בתחומו) ולא רק בעינים סובייקטיביות על אף החינוך הקלוקל שהם זוכים לו.
אגב, לגבי הדוגמא על החרש - אם ידברו אליו הרבה הוא ילמד לקרוא שפתיים - ואם יש לו בעיה פזיולוגית ניתן, כיום, להשתיל לו שתל, שמאפשר לו לשמוע את הסביבה. ובאנלוגיה - אם לילד יש באמת בעיה אולי יש לקחת אותו למרפאה לשלול מרעין בישין, ולטפל (בגישה הבהביוריסטית כאמור) בבעיה ההרטבה. בטווח הארוך זה נראה לי זול יותר מטיטולים... או שאפשר לטעון שזה נורמטיבי עד גיל 5.
ואם אתן רוצות קצה - תמיד אפשר למצוא נשים שמגדלות ילדים ללא טיטולים מגיל לידה, שזה בהחלט מאתגר בקשר בין האם לילד, אך גם מחייב שהמטפל הראשי יהיה קבוע ויכיר את הסימנים המקדימים לפיפי / קקי, והרבה פחות נוח לאורח החיים של רובנו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|