|
26/1/2011 20:50
|
ריש
|
מאת:
|
|
לימורית,
|
כותרת:
|
הכוונה היתה לכולנו. גם אני מעגלת פינות לפעמים, ועושה לא כמו שהייתי רוצה מכל מיני אילוצים הקשורים לעיסוקי, וכן יש לזה מחירים.
אם אין לי זמן לעבוד עם אחד הילדים שלי 1:1 כשאני יודעת שזה יקדם אותו אני מרגישה אשמה (מספיק כדי לשלוח אותו לחוג שיחזק תחום קרוב). לא היתה לי כוונה ספציפית אלא להציג את המצב כמו שהוא - להורינו היה הרבה יותר פנאי מלדור שלנו. אצל חלקם רק האב עבד, אצל חלק אחר עבדו שניהם אבל עם הפסקת צהריים מובנית ולא יותר מ7 ש' יומיות!!! היום גם 12 לא מספיקות והעבודה נמשכת גם מהבית, כולל שיחות לחו"ל וכולל מתן מענה מידי גם בשבתות. וזה לא ייחודי רק לך, נשבעת לך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|