ניצן בת 6.5 חודשים ואנחנו עדיין מנסים ותועים, אבל זה מה שהתגבש בינתיים: א. צריך למצוא את העיתוי המתאים להתחיל בתהליך ההשכבה, לאו דווקא בשעה קבועה אלא כאשר התינוק עייף במידה הנכונה. ב. כדאי לבנות שגרת הרדמה שמכניסה את התינוק בהדרגה לאווירה המתאימה: למשל, עמעום אורות ורעשים, אמבטיה, הנקה. ג. כדאי להכניס את התינוק למיטה עם מוזיקה נעימה ומוכרת שהוא יכול להאזין לה עד שנרדם (אצלנו זה דיסק של מדרדאוס), ואז לומר "לילה טוב" ולצאת מהחדר. ד. מנורת לילה, מוצץ, בובה רכה במיטה... ה. יש בכי של קיטור ובכי של מצוקה. כשהיא מקטרת אנחנו נכנסים לחדר, מלטפים, מחזירים את המוצץ לפה, ואומרים לה בשקט "די, חמודה, הגיע זמן לישון". אם זה לא עוזר והבכי הופך לבכי של מצוקה, מוציאים אותה מהמיטה, מחבקים ומנסים להרגיע אותה על הידיים, בלי לצאת מהחדר.
אגב, בכל פעם שאנחנו נשברים אחרי דקות של בכי חזק ומוציאים אותה מהחדר לסלון, התגובה שלה הורסת אותנו מצחוק: במקום פרצוף של "איך עשיתם לי את זה" היא תוך שנייה זורחת בחיוך ענק (שאני מפרשת כחיוך של "תודה, אבא", ובעלי מפרש כחיוך של "הי! דפקתי את השיטה").
|
תוכן התגובה:
|