|
7/7/2004 17:25
|
ליאתה
|
מאת:
|
|
מסתכלת על הדיון הזה כבר הרבה זמן ומתלבטת אם להגיב...
|
כותרת:
|
בעיקר כי כבר כתבו כאן תשובות מצוינות לפני (מניקה בהנאה מרובה בגיל 10 חודשים, ועוד היד נטויה) ואין לי הרבה מה להוסיף. גם לי ההתחלה לא היתה קלה, אבל היה לי מאד חשוב לנסות (ולו גם בגלל שידעתי, בשל הנסיבות, שאני הולכת להשאר איתה תקופה לא קצרה בבית, והיה לי חבל לוותר). ועכשיו - נוח לי, קל לי (בהחלט מבינה את מי שטוענת שעושה את זה מתוך "עצלנות". נשמע מוזר אולי למי שלא מניקה, אבל אני לא יכולה לדמיין את עצמי מתעסקת עם אבקות ובקבוקים), נעים לנו, טוב לנו ובעיקר - מתאים לנו.
מה שהייתי רוצה להעלות כאן זה את השאלה: למה הנושא הזה צריך להיות כ"כ טעון? (ואני לא מתיחסת דווקא לכותבת השאלה). למה צריכה להיות מעין יריבות סמויה בין מניקות ללא מניקות? מאיפה כל זה התחיל? זה ממש מפריע לי. למה לא יכולה להיות התנהלות של חייה ותן לחיות סביב הנושא הזה? למה אני פוגשת כ"כ הרבה הרמות גבה כשאני מספרת או כשרואים שאני עדיין מניקה? למה מניקות מרגישות, לפעמים, שהן יותר טובות מאלו שלא? כמו שיש יתרונות וחסרונות להנקה, יש יתרונות וחסרונות לתמ"ל וכל אחד צריך להפעיל את מערכת השיקולים שלו. מבחינתי, יתרונות ההנקה עולים בהרבה על החסרונות - ובגלל זה זו הבחירה שלי. אבל זה לא גורם לי לבקר כאלו שלא בחרו בהנקה.
אני אומרת את זה ממקום קצת טעון... כי האמת היא שיש מעין ויכוח סמוי שכזה ביני לבין חמותי (נו... שוב החמות) וקצת התפוצצתי לאחרונה כשעלה כל נושא המחקר (המעצבן להחריד!) הזה שפורסם בהארץ. נמנעתי מלהגיב בדיון שנפתח כאן בנושא, כי הייתי כ"כ טעונה, אבל עוד באותו יום זכיתי ל"שטיפה" קלה, בנוסח: "ראית? מצאו שתינוקות שיונקים הם לא יותר טובים בכלום!" אז, נו. מיציתי את תגובתי בעיקר בשתיקה (רק אמרתי שלנו זה טוב, וזהו), מובן שאני חושבת שזה קשקוש בלבוש, אבל זה לא משנה את זה שהייתי מצפה שהיא (וכל אחת אחרת לצורך העניין) תכבד את הבחירה שלי להניק, כמו שאני מכבדת את שלה לא לעשות כך.
מצטערת על האורך... ובאמת מקווה שיצא משהו טוב מהדיון הזה. אולי בדמות קצת ס-ו-ב-ל-נ-ו-ת-???
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|