אלמונית יקרה! כ"כ כואב לקרוא. נשמע קצת מוכר, לפעמים, מי אני שאחליט איפוא את טועה, אם בכלל, אנסה לתת לך את הזוית שלי: את כ"כ מתחשבת כל הזמן ושקטה, האם פעם צעקת, ממש צעקת וכעסת עליו? אני יודעת שזה לא מומלץ בספרים, אבל פשוט תוציאי את כל הג'יפה כדי שתרגישי יותר טוב. תוציאי עליו את כל הכעס שלך, לפני שזה יאכל אותך מבפנים. כמו כן לדעתי את צריכה תמיכה מקצועית - מעבר לחברה טובה ששומעת ונותנת כתף אלא מישהו או מישהי אוביקטיבית שתעזור לך לראות את הסיטואציה מזויות אחרות, ואני בטוחה שיש. דבר נוסף: אל תצפי מבעלך שיספק לך את כל תחומי הענין. תשאירי לך תחומים שהם שלך בלבד או עם חברות. למשל כשאני מדברת עם בעלי על זה שבהריון הבא אני רוצה דולה, הוא מסתכל בי בעינים אטומות, זה לא כ"כ מענין אותו ואני פשוט מקבלת את זה, לא הכל חיב לענין אותו (זה לא מוצא חן בעיני אך אין מה לעשות) לא כתבת האם את עובדת? נסי למצוא לך עוד ועוד תחומי ענין שיהיו שלך בלבד, או שלך עם חברות, לא הכל חייבים לעשות ביחד. וכן, ללכת ליעוץ זוגי! גם בעלע ואני הלכנו למספר פגישות, לא להאמין כמה שזה עוזר. מקווה שעזרתי, הריון רוחני ופורה!
|
תוכן התגובה:
|