קראתי בכאב את דבריך. הזדהתי עם חלקם, התעצבתי על השאר. מאוד שמחתי כשקראתי על החיבוק. אולי הוא סימלי, אולי הוא נדיר, אבל הוא מראה שנשארה אמפטיה, ואולי אהבה?
מאוד מבינה את הקשיים שלך, ודווקא לא מסכימה עם דברי רותי. את בהחלט נשמעת מדוכאת, וכמי שזקוקה לתמיכה מבן זוגה. תסכול מחיי הנישואין הוא מכאיב, ולמרות שבחיי הזוגיות יש מורדות ועליות, הרי שמה שאת מתארת הוא מדרון די תלול מבחינתך. אני מכירה את ההרגשה, שהחיבוק שהגיע בא מאוחר מידי.
כן, הייתי ממליצה על ייעוץ למרות שלא התנסיתי בו. השאלה היא אם זוגך יסכים. אם לא יסכים, תאלצי לקחת אותו לשיחה מלב אל לב, או פשוט יותר - לכתוב לו במכתב ארוך את כל מה שמכאיב לך - בלי לחסוך ובלי לעדן.
מאחלת לך בהצלחה, הרבה כוח ואופטימיות.
|
תוכן התגובה:
|