פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/5/2003 21:30 גלעד מאת: אני כותב, לא יודע מה ייצא... כותרת: עצובה שלי...קחי את עצמך בידיים. הכל בסדר, יש ל בן זוג נפלא ומסור שאוהב אותך, ובסך הכל נותן לעצמו דרור, לגבריות שלו, לתחביבים שלו, וטוב לו! אם הוא באמת מספר לך בעניין רב כל כך על עבודתו, תחביביו ומעשיו זה אומר שהוא כל כך אוהב אותך, מרגיש כל כך קרוב אלייך, משתף אותך בחייו הכמוסים ביותר (תחביב הוא דבר אינטימי לאאללה... ). מה אני אגיד לך, זה הטבע הכמוס ביותר של הזכר, להתעסק בעבודה, בפרנסה. זה מה שמעניין אותו ברובד העמוק ביותר. גם הבעלים המסורים ביותר והמששתפים ביותר בלידה, לא ממש ממש נמצאים שם עד עמקי נשמתם, כי את סוחבת את הילד כל ההריון, לך הוא מפריע לנשום, לא להם... אחרי זה את מניקה אותו. בלעדייך הילד לא יכול להתקיים חצי שעה... ובלעדיו, הוא יכול גם שבועיים. (את האמת... הוא יכול כל החיים אבל אני לא רוצה להיות ממש רע...). כשבני הדם קיבלו את טבעם הכמוס והבסיסי ביותר שהופך אותם לאנשים, הגבר קיבל את העבודה והפרנסה (שימי לב עד כמה עמוק זה בפנים, הכי עמוק שיש), והאישה... מה היא קיבלה.... את עצבות ההריון. לא משנה מהיא רמת המודעות שלך, בזמן ההריון האישה עצובה, לא משנה עד כמה שמחת חיים יש לה ברגיל. אני מזמין אותך לעיין בפרק ג' בבראשית (אני לא דוס אם את במקרה נבהלת), ולראות איזה פירוש נפלא עשית לפרק הבסיסי וחשוב הזה במכתבך המרגש. תתבונני בעצבך, הוא יפה והוא חשוב להריון, אל תשקעי בו, תהרהרי בו, תמריאי איתו, ואל תציקי לבעלך החמוד, הוא גם מרגיש את עצבונך וגם אותו זה הופך, והוא בוחר בדרך של לא להתערבב יותר מידי עם הבעיה, אלא לתת לה לחלוף - אגב, דרך מעולה. ואם המזלג שהילד העיף על הרצפה ממש מציק לך, אז תרימי אותו. לו זה כנראה לא ממש מציק. באהבה גלעד - נשוי לאפרת ואבא לאוריאל בן השבועיים. תוכן התגובה: תגובות נוספות 10/5/2003  09:14 כאב לי לקרוא - כואב 10/5/2003  10:49 לא מספיק חכמה ליעץ אבל... - זה נשמע מוכר 10/5/2003  10:50 עצוב. אבל לא להתיאש. ללכת ליעוץ. ואם הוא לא רוצה תגידי לו שזה חשוב בשביל הילד, שהילד מרגיש את הלחץ , את התסכול... - יעל 10/5/2003  10:53 הלוואי ויכולתי לעזור יותר....... - נטע 10/5/2003  11:38 שיגרה בנישואין - אלה 10/5/2003  11:54 למה את נשואה לו??? (ל"ת) - אני 10/5/2003  12:05 "אני"- את רואה שהכותבת במצוקה לא? אם אין לך משהו תורם לומר עדיף לא לומר דבר - ארזית 10/5/2003  12:22 אולי כדאי לתת לו לקרוא את מה שכתבת . - פעם בעלי נתן לי לקרוא מכתב כזה 10/5/2003  12:43 מה אם ליכתוב לו אי מיל? - מרינה של נועה 10/5/2003  13:23 יקירתי - מעיין של ליב 10/5/2003  13:25 נא להתעלם מזו ששאלה למה את נשואה לו....(איזה גועל) תודה מעיין (ל"ת) - מעיין של ליב 10/5/2003  13:38 שניים זה תמיד ביחד - רותי קרני הורוביץ 10/5/2003  14:20 אני רוצה להתנצל. אולי לא היתי צריכה לכתוב - יעל 10/5/2003  14:24 רותי. שניים זה לא תמיד ביחד... וגם בערוץ 2 זה בעיני פרסומת מעצבנת. (ל"ת) - אמא 10/5/2003  14:58 דווקא אני כן חשבתי - אנונימית הפעם 10/5/2003  15:29 אנונימית יקרה - מעיין של ליב 10/5/2003  15:39 כל כל כואב לקרוא - מיכל של איל 10/5/2003  16:24 אצלנו היה משהו דומה. - חד פעמי-אנונימית (אחרת) 10/5/2003  16:24 אישה יקרה, - שרון-ש 10/5/2003  16:36 שרון ש. אני לא ממאמינה בהתכתבות מוכרחים לדבר פנים אל פנים לדעתי. (ל"ת) - הפעם אנונימית (האחרת) 10/5/2003  16:37 מעין של ליב. למה נבהלת מההצעה להתגרש? אני גרוה מאושרת! (ל"ת) - א. 10/5/2003  16:38 גרושה- - - - - - (ל"ת) - א. 10/5/2003  20:44 אם יש יועצת שכל כך עזרה,] למה לא לפרסם את שמה? "הוצאת דיבה" לטובה זה מותר, לא? וגם אולי יביא למצטיינת הזו עוד פרנסה, ובצדק. (ל"ת) - תיתי 10/5/2003  21:54 גם אני בעד מכתבים...יש משהו במכתב - לירון 10/5/2003  22:39 אין לי הרבה מה להוסיף אבל... - שרי 10/5/2003  23:08 היי חמודה. - שרונה 10/5/2003  23:32 כולכן מקסימות ויפות שלי!! - לא הפעם..:) 10/5/2003  23:36 אני קוראת את הדיון הזה כבר מאתמול ומתהפכת לי הבטן מצער וגם מפחד. - אמא 11/5/2003  00:06 אמא יקרה, דקה לפני שאני הולכת לישון - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 11/5/2003  08:34 כן. הכוונה היא לדרורית אמיתי דרור והיא באמת ראויה לחשיפה טובה עם המלצות מכל הלב (ל"ת) - חדפעמית אנונימית (אחרת) 11/5/2003  11:18 לא- אתמול כתבתי תגובה אבל היא קפצה דף הראשון אז ככה - מעין של ליב 11/5/2003  12:00 אלמונית יקרה - טל מ 11/5/2003  12:05 שוב תודה רבה לכל המגיבות היקרות - לא הפעם :) 11/5/2003  12:18 אורית יקרה תודה. אני אפנה. (ל"ת) - אמא 11/5/2003  19:04 תודה על המחמאות המרגשות. אני די נבוכה. קטונתי.... (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור 11/5/2003  20:43 קראתי בבוקר, חשבתי אחה"צ, והנה גם אני מגיבה - ורד 12/5/2003  09:26 מתנצלת מראש שלא קראתי את הדיון בכלל, רק את תגובתה של ורד, ואני חייבת לומר - אוריתה 12/5/2003  10:48 ורד וגילעד - שניכם עשיתם לי את היום !!! תודה על - זהר 12/5/2003  11:39 ורד וגלעד... - שרי 12/5/2003  13:18 תודה לתגובות הנוספות והחכמות והמלמדות והמעודדות והאיכפתיות והמושקעות שלכם - לא הפעם :)

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש