|
12/5/2003 11:39
|
שרי
|
מאת:
|
|
ורד וגלעד...
|
כותרת:
|
ורד יקירתי, כרגיל אחרי התשובות שלך אין מה להוסיף ... תודה על תשובה מדהימה ומחכימה ..מסכימה עם כל מילה ( למעט ההתנגדות למכתבים..בל זה אולי כי גם כשאת מתווכחת בלהט הרגע את זוכרת להגיד הכל - אצלי הכל מתבלבל בשעת רתיחה...)הארת כאן כמה נקודות מאוד מאוד חשובות לדעתי בכל זוגיות ובמשחק הדינאמי הזה של בני זוג... וגלעד - תשובתך רגישה חכמה ויפה אבל עם דבר אחד אני לא מסכימה - אישה בהריול אינה בהכרח עצובה !!! עבורי למשל הריון הוא התקופה המאושרת, הפורה והאנרגטית ביותר.. וזה משתנה מאישה לאישה כך שהקביעה הזו קצת צרמה לי. ובעצם יש עוד דבר אחד שאינני מסכימה איתו- נכון שילד לא ימות את לא יהיה איתו אבא - אבל אבא נחוץ כמו אוויר לנשימה --לאיזון של אמא, לאהבה מסוג אחר, למשחקים אחרים ותובנות אחרות - אל תפחית מערכה של אבהות.. בתור מישהי שיש לי סיפור אבא מתמשך -וחסכים עצומים ולעומת זאת אבא מדהים לילדות שלי - אני יכולה לספר לך דבר או שניים על חשיבותו ותרומתו של אבא.....
ואגב אבהותך? סיפור לידה אנחנו כבר שמענו???? המון מזל טוב !!! נשמע לי שתהיה אחלה של אבא... וזה כיף לשמוע מדי פעם בפורום הנשי ועגול הזה דיעות גבריות.. אז השאר נא עימנו...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|