|
28/7/2004 11:06
|
אביב
|
מאת:
|
|
זה אכזרי, וזה לא חייב להיות ככה (גם מילה ל HILLAׂ
|
כותרת:
|
יש לזה שני חלקים אתחיל דווקא בקטע החברתי: יש כאן עניין חברתי יקירותי לא הכל רק בידיים של הפרט (הפרטית ליתר דיוק) הבודדת
כיוון שכרגע אני קצת אחרי לידה, רוחות המהפכנות לא ינשבו מכיווני בחודשים הקרובים - אך כתבתי פה בעבר ואני מתכוונת לכל מילה ומכיוון ש HILLA כבר התחילה להרים את הכפפה (וכל הכבוד לך הילה קיבלתי את המייל אני פשוט יותר מידי מעוכה כרגע מלענות לו אבל כל הכבוד לך על ההתחלה) אני מקווה שיהיה לזה המשך הנה מה שכתבתי http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=225673
ובקצרה - לא זה לא חייב להיות ככה - אנחנו לא חייבות לעמוד בפני בחירה כל כך אכזרית אמא או עבודה שנותנת לנו סיפוק אמא מול משהו שלנו כאינדיבידואל.
ו-יש קטע אישי מבחינתי אחרי שש וחצי שנות ג'אגלינג פשרה בעבודה ופשרה באמהות עשיתי קאט ואני בברור מעמיק עם עצמי - אז לא יעניין אותכן מן הסתם. אבל ה- ג'אגלינג הזה אותי (!) הביא להרגשה של פיספוס פשוט ככה. הילדים היו בסדר גמור - אני מרגישה שאני מפספסת את החיים.
לפותחת ההודעה: אם את - לא הפעם - שלמה עם עצמך לכי על זה בגדול ואל תתני לאיש להטיף לך מוסר כי לאיש אין מתכון לילד מאושר ובריא בנפשו.
אני מספרת לך רק על עצמי - הטעם הוא טעם של החמצה ואני כרגע לגבי עצמי עוצרת את זה ומחפשת דרך
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|