|
30/7/2004 15:51
|
סאלוש
|
מאת:
|
|
עוד משהו אביב, לגבי הפוסט
|
כותרת:
|
למה את אומרת שזה מקריב את המשפחה? כי זה תובעני מדי מבחינת שעות? או עניין החו"ל?
דודה שלי נסעה לפוסט שלה (במיקרו ביולוגיה) לניו זילנד. הבעל שלה מדריך טיולים כך שזה היה נהדר בשבילו. הילדים גם כן לא נפגעו (אני חושבת...) כי הם היו די קטנים (בי"ס יסודי שניים, ותינוקת) ופשוט חיו שם כמה שנים. לא עובדים שם נורא קשה (נשמע חלומי ההולנד שהילה תארה... גם שם הם די זולאיסטים אם הבנתי נכון). דודה שלי תמיד מתארת את התקופה הזו כתקופה חלומית לה ולכולם. אז מן הסתם זה לא מתאים לכולם. אבל אם הבעל יכול להתארגן בחו"ל אז אולי זה לא כל כך נורא? מצד שני ברור שיש את החסרונות, המשפחה רחוקה וזה דבר גדול (שאני למשל לא היתי מסוגלת לוותר על המשפחה שלי).
יש גם מיעוט קטן של אנשים (גם גברים - אני מכירה פרופסור מאוד מוערך בטכניון - די צעיר) שעושים פוסט בארץ, למשל בויצמן (אלא אם כן הדוקטורט הוא בויצמן). וזה גם כן אפשרות. אולי לא כמו לעשות בארה"ב באוניברסיטה הכי נחשבת, אבל גם כן זה משהו. אולי פשרה כמו שאמרת. אבל לא בטוח.
טוב, היום אני בחופש (אורי נסע למשפחה שלו עם הסתוונצ'יק) ותראי על מה אני חושבת. על ארזית ועלייך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|