|
28/7/2004 16:25
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
הכסת"ח וחזות הכל
|
כותרת:
|
אמנם, הכיסוי המשפטי למעשיי מעניין אותי מאד, אך סוגיות נוספות שקשורות בנושא מעסיקות אותי לא פחות.
למשל המוסר.
במצב בו אמות המידה המשפטיות בתחום האינטרנט פרוצות לטעמי מאד (אכן עניין של טעם), פשוט משום שהמציאות עדיין היולית מדי, התהוותית ודקה מכדי לספק את המובהקויות שאיתן מסוגל לעבוד המשפטן, המחוקק, השופט - איני בטוחה, אין זה אומר שהברירה היחידה שיש לי היא לעטות עלי את איצטלת הסבירות הגבוהה שלא אתבע, ולספק בחסותה את הדרוש למה שמתרחש כל אימת שההמון הסואן חושב ששם את ידו על האשם במצבו. מחול דמים, שהנה גם בשלי מוכנים נדמה לי להסתפק כאן, העיקר שיונח כבר השה תחת המאכלת וישחט השוחט ותבוא הרווחה אל העם.
במקרה זה מדובר בכלל בשאלה האם לספק או לא את הלגיטימציה להפקרות עתידית. כפי שכבר אמרתי, העניין אינו כלל בכך שאני מפקפקת בדבריה של אורזית היקרה. העניין הוא תקדימי. מכונת האדם הסביר תאבה לתקדימים, ולכן יש להזהר בהם זהירות יתרה. אני לוקחת על עצמי את התפקיד בשמחה.
התעללות בילדים היא נושא נורא, אפל ושחור משחור. אך אסור שריח הדם העולה באפנו כל אימת שזוועה מובהקת כמעט נופלת לידינו, יסמא אותנו מלהפקיר את דמם של אנשים, את שמם הטוב. משום שהכתמת שמו של אדם, כמוה כשפיכת דמו. ותמיד כשהדמים סמוכים, מסתחררת סכנה גדולה באויר.
עוד לגבי סוגית הפרסום כתבתי כאן http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=227080 וכאן http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=136191 ובעוד כמה מקומות. במחאה על הגרפיטי המיותר של הדיון החדש, איני מתכוונת להגיב בו, למרות שהנושא המשפטי ראוי לדיון נפרד מהנושא המקורי הנורא.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|