|
29/7/2004 22:16
|
תמרה
|
מאת:
|
|
לסאלוש ולכל השאר
|
כותרת:
|
סאלי, אני באופן אישי, כמו במבי בכלל לא קראתי את תגובך כאילו נכתבה בטון של אני מאשים כל שהוא ואף לא ביקורת. ממש מעניין איך כמו בטיפול פסיכולוגי בגלל שפה לא שומעים את הטון כל אחד מפרש לפי מצבו הוא/הוויתו הוא ונראה שיש פה כאלו שצמאות לדם. וגם ירוקות מקינאה. אני התכבתי פה עם אחת הבנות והשאלה הראשונה ששאלתי עליה זה איך זה שהאמא לא הרגישה כלום. כלומר ארזית. אמרתי לבחורה שהתכתבתי איתה שגם יש שם בגן ילד גדול יותר שמדבר ואיך זה שלא היה שום רמז ממנו. היו פה בנות שאמרו שגם הן רצו לשאול את השאלה ולא העזו. אולי התכוונו שלא מתקבל על הדעת שאמא נורמאלית לא היתה מבחינה. לפעמים יש מצב כמו שאת סאלי ביררת שיש בדיעבד קליטה שהיו דברים ברקע שאז לא אמרו כלום אבל עתה לאור ההתבהרות הנוראית של מצב, קיבלו משמעות אחרת. אבל הבנות האלו דוא רמזו שהן מאשימות. כשאני שאלתי את השאלה לא חושבת שהאשמתי אבל בהחלט התפלאתי וזה היה נראה לי מוזר כי חייתי על המיתוס הזה שאפשר לראות על ילד/תינוק כשהוא סובל. וזה היה נראה לי מאד מזור שהאמא לא גילתה רגישות. אז אולי אני הרעה ולא סאלי. אבל עכשיו אחרי שקראתי הכל, ובין היתר אותך עופרה (במבי) אני מבינה שהחיים הרבה יותר קשים ולא הכל גלוי לנו לגבי ילדינו ועלינו להיות רגישים מאד לנימים דקים כדי לדעת להיות שם עבורם במצבים מסויימים ולא הכל יהיה כתוב באדום בולט על הקיר. זה היה מאד מלמד כי האפשרות הזו לגבי התעללות בגן בכלל לא עלתה בדעתי, כלומר שיש מצב שממש קשה לראות על הילדים, מה שעובר עליהם. אדם שבטוח בעצמו באמת יכול להגיב בקור רוח לביקורת ובטח אם היא דברי רוע עלובים כמו שכתבה פה אחת הבנות נגדך. אז כמי שלא מכירה אותך באמת כלומר אישית אלא רק דרך המסך אני מתרשמת שיש פה עוד משהוא ללמוד ממך - איך לבנות חוט שידרה אמיתי. לא יזיק לכמה מעורערות ללמוד ממך גם בהיבט הזה אבל זה בא מילדות בדר"כ וכנראה במקרה של אחת כמו אלו שהתקיפה אותך ויש להניח שאני גם אני אהיה איזו מטרה, זה כבר אבוד. סיכומו של דבר כנראה סאלי, בזכות השאלות שלך, עלו פה גם הרבה שיטות לנסות כיצד ללמוד מה קורה בגן וגם עלה העניין שמה שקורה לעיתים נחבא הרבה יותר אל הכלים ממה שנראה אז טוב ששאלת את השאלות ובעצם טוב ששאלת כי שאלת את מה שבאמת היה על ליבך ובטוב טעם רב. לטעמי. תמרה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|