בין משחק וממשות. אני אנסה להסביר - קודם כל לגבי כתיבה - כתיבה זה משהו שמתקבע. אני כן חושבת שצריך להקפיד על להעיר לגבי תכלת או טכלת, להעיר סלקטיבית - כלומר כשיש כמה שגיאות לציין אחת ולא להתחיל - כאן כאן וכאן טעית. מה שאני בדרך כלל נוהגת לעשות זה לקרוא מה שכתבו, לחוות דיעה על מה שנכתב ורק בסוגריים לתקן שגיאת כתיב, אחת.ככה לאט לאט.. לא אהבתי את הגישה של לא להעיר על שגיאות כתיב. אם כי קריאה מרובה מאוד עזורת לזה, מי מבטיח לי שהבנות שלי תקראנה הרבה.?
לגבי המלים המשובשות - זה כיף להמציא מלים, וגם אנחנו עושים את זה - אבל אז זה מוגדר כמשחק..בדיבור השוטף אני מקפידה לתקן, שוב - כי זה מתקבע..
לי חשובה מאוד השפה, חשוב לי שהבנות תדברנה נכון, חשוב לי שתשתמשנה בזמנים נכונים ותהגנה נכון את האותיות, חשוב לי שתדענה להבדיל בין זכר ונקבה וכן הלאה. שיבושי מלים - יש כאלו שנכנסו אצלנו ללקסיקון, אבל גם כשמשתשמשים בהן זה מתוך צחוק ואמירה הומוריסטית.
|
תוכן התגובה:
|