|
17/12/2007 18:16
|
ניקי
|
מאת:
|
|
לאמא לא עשירה -
|
כותרת:
|
מנסה קצת לתרום מנסיוני... לא יודעת אם מתאים- קראי ותחליטי לך (:
אמנם לא במצבכם, אבל תמיד גרנו בדירה קטנה וצפופה ולפיכך בד"כ חסכנו בצעצועים (מהזן הענק כמו מטבח, עמדת נגרות, יחידת טיפול ב"תינוק-בובה" וכו'). ולכן מהר מאוד טיפחתי סל "דמיון ותחפושות". לא תחפושות מהזן הקנוי, אלא פריטים שיצאו מהמחזור שלי/דודים/ילדי שכנים שגדלו. בחנות בדים קניתי מארגז שאריות הבדים (הם מוכרים את זה בשקלים בודדים כי ממילא אין להם מה לעשות עם זה) יריעות סאטן בצבעים שונים, סרטי קטיפה, וכל מיני בדים מוזרים שפשוט מעוררים דמיון אצל כל הילדים בטירוף. אפשר להוסיף לסל משקפי שמש ישנים, ארנקים, תיקים וכו'. הסל הזה משמש כבר שנים מקור לא אכזב לאינסוף פעילויות מגיל 3 ועד היום (גיל 7). פעם הבדים גלימות של נסיכים ואבירים, פעם הם פורשים בד כחול גדול על הרצפה, מתפשטים והם בים. לפעמים משתמשת בקופסאות נעליים והם עוטפים אותן בבדים/ניירות וכבר יש להם המצאה חדשה ועוד ועוד... בנוסף כן דאגתי לכמה קופסאות של משחקים קטנים, כלי מטבח מחנות הכל בדולר, קוביות משחק, איפור ישן שלי+קופ' ריקות של תרופות וכו'.
כשביקרו אצלנו ילדים ששאלו למה אין לך משחק כזה או כזה, אז אני בד"כ אומרת שאנחנו אוהבים יותר ב"כאילו" ושב"כאילו" אפשר לעשות ה-כ-ל. בהתחלה זה יתקבל בספקנות, אבל הכניסי אותם ורתמי אותם להדגמה של רעיון מסוים והם כבר ימשיכו בהתלהבות אין קץ לתוך הלילה. אם בכ"ז את רוצה צעצועים אמיתיים, בדקי אם יש במקום מגורייך חנויות יד שניה. אפשר למצוא שם אחלה דברים. אם את מתגוררת בת"א, ברוב החגים יש "שוק ילדים" בדיזינגוף סנטר, בו הרבה ילדים מגיעים עם צעצועים שכבר מיצו, פורשים מחצלת ומוכרים מרכולתם בכמה שקלים בודדים - חויה חינוכית כייפית ומאוד משתלמת ! לגבי כיבוד - אנחנו עפ"ר מציעים רק פירות וחטיף מלוח(במבה וכו') או עוגיות. ואם לא סוכם מראש על אירוח ארוך, הרי כיבוד זה בהחלט מספק ולא צריך להכנס לטקס של ממתקים מעדנים וכו'. בסוגית הטלביזיה - אפשר להמציא ספור שאתם אוהבים אותה ולא רוצים להפרד ולקנות חדשה, או כל המצאה אחרת. בנושא הצפיפות - לא יודעת מה בדיוק המצב,אבל כדאי להגביל לחבר/ה אחד/ת כל פעם כדי שבאמת לא תורגש יותר מדי. אם מדובר על ילד פעלתן במיוחד כדאי אולי להתחיל את הבלוי בחוץ בגינה כדי לפרוק שם קצת מרץ ולהגיע אליכם הביתה עם סבלנות לפעילות רגועה יותר.
יתכן שהמקור להרגשה הוא שלך ולאו דווקא של ביתך.. אולי אם תנסי לשכנע את עצמך שאין לך במה להתבייש, שאת גאה במה שבכ"ז השגתם עד כה, ותציגי חזות חזקה ולא מתביישת מול אותם הורים וילדים היא תינק ממך את הבטחון ותשדר אותו גם הלאה. אישית - אני בד"כ השתמשתי בסיסמאות כמו "לכל בית חוקים משלו, ואצלנו ..." וכל בית שונה מרעהו, "ככה זה אצלנו, אצל כל ילד יש דברים אחרים וככה זה הכי מעניין והכי כייף", לכל בית סדרים משלו וכו'.
כל הכבוד אם הצלחת לקרוא עד כאן...(: מקוה שלא העמסתי ברעיונות שלא מדברים אלייך ובאמת שעיקר הפתרון הוא קודם כל אצלך. אם תראי לילדה בטחון וגאווה בביתכם, סביר להניח שזה מה שהיא תחוש וכך היא גם תציג את ביתה בפני חבריה. ולא יקירתי (מסרבת להשתמש בשם שבחרת לעצמך)- ממש ממש אין לך במה להתבייש! שולחת חיבוק גדול ומקוה שעזרתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|