|
19/12/2007 20:43
|
אנונימית לצורך העניין
|
מאת:
|
|
עוד שין, הזכרת לי גם כמה רגעים מביכים...
|
כותרת:
|
כשגדולה היתה ככה בת 7-8 חודשים, קניתי לה בחנות בדיאדה, ידיי שקשקו כשהוצאתי את הארנק, ספר בד כזה מקסים , כשכל "דף" מרופד, כמו שמיכות פוך קטנות, צבעוני ומלא טקסטורות ובדים נוצצים ותמונות מקסימות של כל מיני חיות תלת מימדיות... משהו לא נורמלי יפה. עלה משהו כמו 90 ש"ח. אמרתי לעצמי, יאללה, נשקיע! הילדה הגאונה שלי שיחקה במשך כמה ימים עם... הפתק הקטן הלבן והמעצבן של היצרן, שהיה בשוליים... וזהו. קניתי לה לאחרונה את האורגנית האימתנית שהייתה במבצע בסופרפארם. היא התרגשה עד דמעות מ... כמויות הקלקר שהיו באריזה. (...אוקי היא מנגנת גם מדי פעם...) ויש עוד אלף דוגמאות רק שאני לא זוכרת כרגע. הבנתם את הראש אני חושבת. מה שכיף איתה שאפשר להסתובב איתה בחנויות והיא רואה דברים יפהפיים, מתפעלת, נוגעת, מראה לי (בטני כמובן מתהפכת כמו חרב פיפיות) ו... זהו. לעתים נדירות מבקשת. היא ממצה אותם, מתפעלת ועוברת בלאה. לקח לי זמן להבין שהיא פשוט לא רוצה שאקנה לה. היא רוצה לגעת, לשחק קצת אם אפשר וזהו. ואם יש משהו שהיא ממש רוצה, אני משתדלת לקנות לה. זה מרגיע אותי, נותן תחושה של נורמליות... (נורמליות של קורבנות תרבות צריכה כמובן. אני קונה משמע אני קיים.)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|