|
18/12/2007 08:51
|
noa007
|
מאת:
|
|
אני חושבת שאנחנו
|
כותרת:
|
מתחת לממוצע השכונתי. לא חו"ל ולא בגדי מעצבים, ולא קנייה עונתית בילדותי, מה שרוב משפחות הגן כן. והיתה תקופה כשקלטתי את עומק הפער שריחמתי על עצמי ועל ילדתי שכשתגדל תתמודד איתו. אני לא זוכרת איך בדיוק זה עבר לי, אבל אני יודעת שהתחלתי לקלוט שגם משפחות סביבי שבעיני חיות בשפע, מדברות על מחסור, ומתקיימות מתוך תחושה מנטלית של צמצום, אז הבנתי כמה שהכל בראש, באופן עמוק ומהותי. וזה חזר אלי – הבנתי שהמקום שלי מול עוני או עושר הוא גם בראש, ושאם אני רוצה להרגיש אחרת – רק יכולה לעשות משהו בנידון. באותה תקופה למדתי משתי נשים חכמות סביבי על שינויים שהן ערכו בתפיסת השפע שלהן, באמצעות רעיונות של פאנג שווי ועבודה מנטלית. אני לא זוכרת פרטים, אבל היה משהו מעורר, ומעורר השראה בלהבין כמה שפע הוא תפיסה, הוא התכווננות, הוא בחירה חופשית. ולצורך העניין – גם מחסור. בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|