|
17/12/2007 21:10
|
עוד שין
|
מאת:
|
|
ממוצע.. יש חיה כזו?
|
כותרת:
|
מהו ממוצע קשה להגדיר. בסביבתנו יש אנשים שמתוך בחירה חופשית החליטו להשאר בבית ולהקדיש את משאביהם הנפשיים להיות הורים על חשבון משאבים כספיים. מאידך יש אנשים ונשים שעובדים מליון שעות ביממה ומבטיחים כלכלית שמטפלות יקרות יגדלו את ילדיהן. אני גדלתי בבית שבו היה מחסור כלכלי. בן זוגי לא. אני חושבת שחסכון (ולא קמצנות) הוא ערך. אין סיבה לא למחזר אם אפשר כן וזה ללא קשר למסוגלות כלכלית. אפשר לקנות מליון צעצועים מסין בשקל ולזרוק אחרי עשר דקות. זה לא ראוי בעיני גם אם יש לי כסף לזה. אני חושבת שפיתוח הדמיון הוא ערך ולכן תחפושות כמו שתיארה ניקי הן להיט גם אצלינו. אחרת גדלים ילדים רובוטים. על אף שאני יכולה להרשות לעצמי אני לא לוקחת לפסטיגלגלים למינהם ומעודדת את בנותי לפתח את סף הריכוז שלהן. חומרי גלם טובים ודברים שהילדים עושים בעצמם או אנחנו בונים איתם הם חשובים יותר מפלסטיקים בלתי מתכלים. זמן האיכות חשוב יותר ממוצרי צריכה. סיפור בערב הוא משמעותי יותר בעיני מאשר צפיה בטלויזה. טוב, נראה לי שהבהרתי את הנקודה. חזקי ואמצי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|