כפי שקודמותיי החכימו להגיד לך, זה קורה לרבות מאיתנו, ומה שהכי חשוב הוא משהו שהמליצו לי כאן לפני כחודשיים כשאני הייתי בדיכאון שלי שאחרי הלידה... מצאי זמן לעצמך, ללא הילד וללא בעלך, תפנקי את עצמך במשהו שאת אוהבת, תנשמי עמוק ותחייכי, כי החיים חייכו אלייך, נתנו לך תינוק מדהים ואת פשוט צריכה להתרגל למצב החדש, שהוא כרגע כל כך קשה עבורך, אבל אני מבטיחה לך שהוא יעבור, אצלי הוא עבר ועובר, ובכל יום אני משלימה עוד חלק בפאזל להחלמה המלאה של הרגשות והנפש. אל תתייאשי אל תחושי רגשות אשם על כלום - לא על הנקה - גם אני לא מניקה - לא על סוג האוכל - פשוט תמצאי מה הכי טוב לו, פשוט תזרמי איתו במסגרת היכולות שלך ושלך בלבד! את אמא מדהימה גם אם את עדיין לא מרגישה כך. וגם אם את לא קוראת לו בשמו - לא קרה כלום גם שמות הכינוי מקרבים אותך אליו. אל תתני לאף אחד לערער את מה שאת ופשוט כמו המשפט הותיק אך החכם - תני לזמן לעשות את שלו! דברי עם חברה קרובה שלה את יכולה ממש לשפוך את ליבך ולבכות כמו שצריך. הבכי משחרר. אם את רוצה אני מוכנה להיות עבורך הכתף הזו אם אין לך אצל מי.
והכי חשוב - רק אושר ואושר ואושר.
|
תוכן התגובה:
|