 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 3/7/2005 23:20 | מאמו | מאת: |
| לשרי. בקשר לתגובה של רותי | כותרת: | |
|
אני צד ג', ואולי לא התגובה שלי קצת מתערבת באמצע, ולא מייצגת את מה שרותי ביקשה להעביר במסר, אבל אני כן רוצה להגיד, מה אני לקחתי מהתגובה של רותי. אני מתחברת לאמת של רותי. לזאת של מתיפייפת. לזו שלא דופקת חשבון לכל מי שמטייח או רוצה לנסות להגיד ש"הכל בסדר" כשהכל לא בסדר. האומץ להתסכל לתוך הכאב בעיניים, לתוך הזקיק הכי עמוק של הכאב והכעס על הנקודה המדוייקת הזאת שבה אתה מוצא את עצמך עכשיו. נטול כוחות. מרוקן. מתמודד לבד. כשלכולם, אבל לכולם קשה. רק שהם מטילים את האחריות הלאה, ואתה זה שנשאר עם הכל, כי אתה החולייה האחרונה בשרשרת שסופגת את הכל. אני חושבת, אם יורשה לי, שרותי, בשפה הבוטה, המאתגרת, המאלפת, זאת שלא משאירה אף אחד אדיש, מעבירה מסר (בעיני. בעיני) מאוד דומה לזה של אפרתי (שמבחינת הניסוח, פשוט נמצאת בצד השני של הסקאלה). מסר שבמהותו ההבנה היכן אתה נמצא, הקבלה של הקושי. השתהות. להתסכל לאמת, ללבן של העיניים שלה. לראות אותה. להבין אותה לא בשכל, אלא בפנים. לעכל. כן. זה סוג של פשע, להשאיר את עצמך מאחור. את הדברים שאתה אוהב לעשות ואין לך זמן יותר להגיע אליהם. לאבד לבלי שוב את הקלילות הבלתי מחייבת של הספונטניות, זה פשע להסתכל במראה ולא לזהות מי מביט אליך בחזרה. זה פשע לשאת את מכלולל רגשות האשמה האלה כל החיים, ולנסות בכל רגע נתון לעשות טוב למישהו אחר, ולא בשבילך. והכי פשע, זה שאף אחד לא תופס את זה כפשע. זהו מחיר לגיטימי, בעיני אחרים כמובן. והכי נורא, הוא באמת חוסר היכולת של הסביבה לקבל את הקושי הזה, להכיר בו, ולמצוא פתרונות הולמים כדי להפוך את הקושי הזה לפחות ממה שהוא. אני רואה במה שכתבה רותי, כח ואומץ (תרתי משמע). ההכרה בקושי. היכולת לעמוד מאחוריו, להבין אותו, לצעוק אותו. זו הקריאה שלה. המצולות. המצולות. אני חושבת שרק מי שהיתה שם יכולה להבין, ולכן חשוב כל כך להיות מסוגלים להגיד את מה שרותי אומרת. ואפ פספסת, שרי, את הפסקה האחרונה. שהיא אור, ותקווה, ותקומה. ולא כמו בהפי אנד של הסרטים, לא הכל חוזר להיות מדוגם פוצי מוצי, ואגדות. הכל מסתדר, אבל ממשיך להיות לא קל. סיפור חיינו, לא? ורותי. אם חטתי למה שהתכוונת או כיוונת. אני מתנצלת על הההסבר הלא מוצלח, ובכל מקרה, זה לא ממש משנה, כי כמו שאמרתי, זה מה שאני לוקחת משם. ותודה על האומץ. |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 2/7/2005 23:11 | אה, ורק משהו קטן - ליאתיתי |  |
| 2/7/2005 23:14 | כאבי גדילה של אמא... - זהר | |
| 2/7/2005 23:19 | ליאתיתי יקרה יקרה - סיס | |
| 2/7/2005 23:24 | ליאתיתי יקרה - Tamara | |
| 2/7/2005 23:28 | ליאתיתי!!! - דבורי | |
| 2/7/2005 23:32 | יקרה אהובה - מירי2 | |
| 2/7/2005 23:32 | אויש יקירה - כמה שזה מוכר... - טלי ויש | |
| 2/7/2005 23:34 | כדי להיות בענינים- מה זה פוסט? - חדשה | |
| 2/7/2005 23:34 | אני, באופן אישי, חושבת, - ליאתה | |
| 2/7/2005 23:37 | קשה בלי לתת עצות - אי אפשר | |
| 3/7/2005 00:03 | אוי יקרה אחת - roniti | |
| 3/7/2005 00:06 | קטונתי מלתת עיצות לחכמה מכולן - קצת היפו' | |
| 3/7/2005 00:08 | איזה חיוך איזה? - annat | |
| 3/7/2005 00:09 | אהובתי - גילי אבישי | |
| 3/7/2005 00:11 | נשמה שלי אני בטח לא אגיד לך מה לעשות. אבל אם אין לך זמן לקרוא את הארי פוטר - אביב | |
| 3/7/2005 00:18 | להיות מודעת-כבר חצי פתרון..אז מכאן זה חייב להעשות קל יותר ( - : (ל"ת) - אילנה | |
| 3/7/2005 00:42 | לליאתיתי - אימוש | |
| 3/7/2005 01:23 | הי ליאתיתוש - מירב שרמן | |
| 3/7/2005 01:23 | הי ליאתיתוש - מירב שרמן | |
| 3/7/2005 08:12 | חיבוק ענקקקקקקק - imassia | |
| 3/7/2005 08:22 | מקסימה אחת, - ליאורקה | |
| 3/7/2005 08:50 | אחרי כל המלים החכמות שכתבו לך - קרן אורצ'יק | |
| 3/7/2005 08:56 | מצאתי!!! - טלי תקומי | |
| 3/7/2005 09:28 | הי ליאתיתי - לימון | |
| 3/7/2005 09:49 | ליאתיתי נשמה אהובה שלי - שרי | |
| 3/7/2005 09:50 | ליאתיתי יקרה - טל מ | |
| 3/7/2005 10:10 | את כ"כ כ"כ כ"כ לא לבד - שירי | |
| 3/7/2005 10:54 | חיבוק (ל"ת) - גימלית | |
| 3/7/2005 11:01 | ליאתיתי, - שירלי2 | |
| 3/7/2005 11:09 | ליאתיתי. קטונתי. רק שולחת לך חיבוק מלא באהבה והערצה על מה שאת. אושר ובריאות. (ל"ת) - רונה | |
| 3/7/2005 11:23 | ליאתיתינקה - נועה | |
| 3/7/2005 11:32 | ליאתיתי-הוצאת אותי מהפסיביות - משתתפת פאסיבית | |
| 3/7/2005 12:01 | ליאתיתי יקרה, - לירון של שקד הדר ויערה | |
| 3/7/2005 12:47 | חיבוק - HILLA | |
| 3/7/2005 13:16 | טבלאת ייאוש - מאמו | |
| 3/7/2005 13:24 | מתנה קטנה. - אפרתי | |
| 3/7/2005 15:10 | יקרה - אמא'לה 2 | |
| 3/7/2005 15:28 | אפרתי. כתבת כל כך יפה! (ל"ת) - מאמו | |
| 3/7/2005 15:48 | רק שולחת חיבוק אוהב ומרגיע, עוד מעט וזה נגמר ויהיה יותר קל - לי | |
| 3/7/2005 19:17 | הכושי, השיא וחיוך הגדי - רותי קרני הורוביץ | |
| 3/7/2005 21:02 | ליאתיתי ובכל זאת... - רונה | |
| 3/7/2005 22:03 | ליאתיתי יקרה - סטלה | |
| 3/7/2005 22:11 | רותי - התבלטתי אבל לא יכולה להתאפק - שרי | |
| 3/7/2005 22:48 | ליאתיתי מתוקה, קבלי עוד חיבוק יומי, ולרותי - נועה | |
| 3/7/2005 23:06 | שרי - הוצאת לי את הפילים מהמה.... - פיה תמיד תשאר פיה | |
| 3/7/2005 23:28 | שרי, שוב אלוהים, ועוד אדירים? - רותי קרני הורוביץ | |
| 4/7/2005 00:27 | ליאתיתי מקסימה - בלו | |
| 4/7/2005 01:08 | מאמו - תסלחי לי - שרי | |
| 4/7/2005 07:00 | ליאתיתי, חיוך בהשאלה, הולך? - יעלה | |
| 4/7/2005 08:07 | בלו יקרה ובכלל - גילי אבישי | |
| 4/7/2005 09:08 | רותי - מבזק חדשות!!! - שרי | |
| 4/7/2005 09:38 | הזדהתי מאוד עם תחושותייך,ליאתיתי. מה שרותי כתבה נגע לי במקומות כמו שמאמו כתבה .. - אמא'לה 2 | |
| 4/7/2005 09:56 | יקרות יקרות יקרות כ"כ - ליאתיתי | |
| 4/7/2005 13:15 | מזמן לא כתבתי - אופירה | |
| 4/7/2005 14:25 | גונבת לי איזה רגע כדי לכתוב לך יקרה כ"כ - יונית | |
| 4/7/2005 20:56 | גילי, אין כמוך (ל"ת) - annat | |
| 4/7/2005 21:52 | ליאתיתי - רוצה לנסות לחזק אותך - דורית | |
| 4/7/2005 22:23 | סליחה - הנה הדיונים שרציתי לצרף - דורית | |
| 5/7/2005 00:25 | מאמו, תודה.. וגם לאמאל'ה 2. ולליאתיתי - רותי קרני הורוביץ | |
| 5/7/2005 07:32 | רותי וכולכן - גילי אבישי | |
| 5/7/2005 21:08 | לכולנו אבד החיוך - ליאתיתי האם מצאת אותו? (ל"ת) - הודעה תמימה ובכל זאת נמחקה | |
| 5/7/2005 23:08 | יקרות שלי - ליאתיתי | |
| 6/7/2005 15:49 | עאר - אאר | |