אחת ההחלטות הראשונות שעשיתי היו: להיות אמא בלי רגשות אשם! מתוך הבנה שאני לא מושלמת וכנראה לא אוכל לספק את צרכיו של ילדי באופן מלא ושלם, ולא משנה כמה ארצה ואתאמץ. ותאמינו או לא, תקופה מסויימת הצלחתי בכך, לא הרגשתי שום רגשות אשם בכל מה שנוגע אליו, אלא שאז קרה דבר מוזר: במקום לשמוח על כך שהנה, הצלחתי, אני אמא ללא רגשות אשם, התחלתי להרגיש רגשות אשם על שאין לי רגשות אשם!!!
זה כנראה באמת בילט-אין בתוך האימהות, וגם אם ננסה להיות אמהות ללא רגשות אשמה, הם בסוף יעשו איגוף מאחור ויביאו לנו אותה בהפוכה!!!
|
תוכן התגובה:
|