פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/8/2002 00:29 פולינה מאת: וואו מישהי... הרסת אותי עכשיו... :-) כותרת: שמחה לשמוע שהדעות שלי מהדהדות בעוד איזשהו מקום חוץ ממוחי הקודח... קטונתי לגמריי, ואת הכתבה המדוברת שמעתי ברדיו תוך כדי נסיעה, אבל באופן כללי נראה לי שאורלי וילנאי התכוונה לשורת הבחירות שכל אם נאלצת לעשות ולתחושות שמתעוררות לאחר הבחירה. אם שבחרה לחזור לעבודה, היא קרבן פונטציאלי לרגשות אשם של: האם המטפלת נותנת לו את הטיפול הטוב ביותר, האם אני מפספסת חוויה חשובה איתו וכו'... לי למשל, יש רגשות אשם מהצד השני, דווקא. נשארתי בבית עם יובל בשנה האחרונה ואני כנראה חוזרת לאיזושהיא עבודה חלקית בספטמבר (היא תהיה בת שנה). ועכשיו אני מרגישה שהזנחתי לגמריי את הסו-קולד קריירה שלי, ושאין לי שום סיכוי ממשי להחיות אותה בתנאים שבהם אאלץ לעבוד בהמשך (חצי משרה, אני גרה די רחוק מכל מקום, לא יכולה להיעדר בערבים וכו'). מה גם שבתנאי השוק הנוכחי לא בטוח שיהיו הרבה קופצים על המציאה, אז אני אתפשר, כנראה, על עבודה שאני כבר לא ממש אוהבת, רק כי היא נוחה וכי היא קיימת ואמשיך להרגיש אשמה על הפספוס של החלק הזה באישיותי, החלק המקצועי, שאני מאוד גאה בו ועבדתי קשה מאוד לפני הלידה כדי להגיע למה שהגעתי. מצד שני - בפיצול אישיות מוחלט - אני לרגע לא מתחרטת על השנה הזאת שהיתה ועודנה מופלאה ומדהימה וחוויה ששום דבר לא ישווה לה. והאמת - אם לא הייתי צריכה את הכסף, הייתי נשארת בבית עוד ולומדת לחיות עם רגשי האשמה ההם... לגביי רגשות האשם בנוגע להנקה ש'כשלה' או לידה שלא התנהלה כמצופה - לא יכולה לשפוט ולא יודעת, אבל אני מניחה שאם לא הייתי צולחת את הקשיים של תקופת ההנקה הראשונה והייתי 'נכשלת', מבחינתי, במטרה שהצבתי לעצמי עוד לפני הלידה, הייתי סוחבת עוד איזה קילו-שניים של רגשות אשם גם מהכיוון הזה... ואני כבר לא מדברת על רגשות האשם היומיומיים, האפרוריים, שכבר הפכו לחברים שלי - תחושת האשם בכל פעם שאני נותנת ליובל לבכות ולא ניגשת אליה מיד, ובכל פעם שאני חסרת סבלנות, ובכל פעם שאני מציעה ציצי כ'סותם פיות' למרות שאני יודעת שהיא סתם משועממת, נגיד, או כשאני רואה אמהות 'משקיעניות' שמקריאות סיפורים ומלמדות מילים ובונות מגדלי קוביות והשד יודע מה עוד, בסבלנות אין קץ ובקול מתקתק ואני רצה מהר לקטי (היי דרלינג), כדי ל'זרוק' את יובל על השטיח עם יעל ולהשפך על הספה אחרי עוד לילה נטול שינה. טוב, אני מניחה שלא עזרתי לך להחלץ מהסבך... תפסת אותי ביום לא משו... ונסיים בברכת יגור אושר! פולינה תוכן התגובה: תגובות נוספות 10/8/2002  15:26 ובאותה נשימה שואלת האם הושק האתר של נועה ברקת עם סיפורי הלידה? יש לינק? ל'ת - זולו 10/8/2002  15:28 כשהפכתי לאמא - ליאת 10/8/2002  17:03 על הכתבה של וילנאי-ביומן שישי - חני 10/8/2002  18:34 והעיקר - לא לפחד כלל.... - שרי 10/8/2002  18:51 רגשות אשם... - אנט 10/8/2002  19:42 זה חלק מאיתנו - פטל 10/8/2002  20:53 לזולו - תודה על ההתענייניות, האתר בדרך... - נועה ברקת 10/8/2002  22:40 הפן החיובי של רגשות האשם - איריס גוב 10/8/2002  23:57 אולי אני חיה מוזרה, - מישהי 11/8/2002  01:06 אנט אני איתך - צפונית 11/8/2002  07:10 מסכימה לחלוטין עם מישהי - מישהי2 11/8/2002  09:28 באמת כמעט שאין לי רגשות אשמה - עירית ל 11/8/2002  09:46 חני יקרה, אני מבקשת שוב ושוב - אנא הוסיפי סימן מזהה לשמך, כדי שיבדילו בינינו (ל"ת) - חני המקורית 11/8/2002  11:35 עירית... - אנט 11/8/2002  12:14 מישהי נטולת רגשות אשם - יישר כח! באמת! - גילה 12/8/2002  07:04 לאנט ולגילה - עירית ל 15/8/2002  22:53 פולינה, אל תהרסי.... - מישהי 16/8/2002  00:47 :-) (לת) - פולינה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש