|
10/8/2002 18:34
|
שרי
|
מאת:
|
|
והעיקר - לא לפחד כלל....
|
כותרת:
|
טוב בכלל לא להרגיש רגשות אשם זה כנראה בלתי אפשרי אבל תלוי מה עושים איתם. האם אני רק מרגישה אשמה או שאני מנסה להבין איפה טעיתי(אם בכלל) והכי חשוב מאיזה מקום מגיעי רגשות האשם? איזו "שריטה" אצלי מעוררת אותם? אני מצאתי שבדרך כלל כשאני מאתרת את מקור הבעיה בי עצמי אני מצליחה להגיע לפתרון ביחס לבעיה הנוכחית. ובמקרים בהם זה לא עובד- פשוט להאמין באמת ובתמים שרגשות אשם הם מיותרים. שאנחנו יכולות לתת רק את מה שאנחנו יודעות( שזה המון) ובסופו של יום - אין מקום להלקאה עצמית. יש מקום לחשיבה, ובחינה, והערכה מחודשת של המצב אבל לא לרגשות אשם. זה לא פרודוקטיבי ובאיזה שהוא מקום גם מסיר מאיתנו את האחריות לתיקון הבעיה. כי תיקון לא מגיע ממקום של אשמה ופחד אלא ממקום של אור,הבנה והשלמה.... אז כל האמהות שם בחוץ.... זכרו - אתן נפלאות - אתן נותנות לילד שלכן את המיטב שבכן ואם יש משהו טעון תיקון - חפשו אותו, תקנו אותו אבל אל תרגישו אשמות... הרבה אור ואהבה לכולן...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|