בסוף תמיד הילד נענש. אין לי ספק שלא התכוונת לפגוע בביתך, פיסית או נפשית. את ההתחשבנות עם בן זוגך אסור לעשות ליד הקטנה לפחות לא בגיל כזה בו היא עדיין חסרת אונים ולא יכולה "לאטום אזניה", לקום וללכת לחדרה, לחברה ולתת לכם לסגור חשבונות ביניכם. מה גם, שבסיטואציה שאת מתארת, א ת מצטיירת בפניה כרעה (לא שחלילה מישהו מכם צריך להיות הרע), כי הנה, את פגעת בה ואבא חיבק אותה. כמעט כל הורה, במודע או שלא, מנסה לפתור בעיות עם בן/בת הזוג באמצעות ילדיו. כמעט כולנו (ואני מלאת קנאה באלו שלא) חווינו את זה כילדים וארנו לעצמנו כל החיים "אני לא אהיה כמוך" להורינו והנה אנחנו צריכים לשים לב כפל כפליים איך אנחנו מתנהגים ליד ילדינו שבגיל צעיר כל כך אגב, מרגישים את המצוקות שלנו גם בלי ש"נדבר אותן". גם אני בעד טיפול בעצמך (לא בהכרח פסיכיאטרי כי תרופות לא יעזרו לך "לסגור חשבון" עם הוריך ומשקעי הילדות) ואת הצעד הראשון והקשה מכל כבר עשית - את מודעת לבעיה ורוצה לתפור אותה. לגבי ילדתך, חשוב לבדוק עם מישהו מקצועי וכמה שיותר מהר כדי שלא יווצרו משקעים אצל הילדה. כמה שתדחי יותר את הטיפול כך יהי קשב יותר להגיע לפתרון. לא ציינת איך הסתיימה המריבה והאם החיים בבית חזרו למסלולם, איך הילדה מתייחסת אליך ואל אביה...? בכל מקרה, קחי בחשבון שאנחנו יכולות רק ל י י ע ץ לך, את הטיפול צריך לעשות איש מקצוע. בהצלחה וחיבוקים, לילוש
|
תוכן התגובה:
|