לפני מספר שנים כשדיברתי עם אמא שלי על אבא שלי, היא צעקה עלי ואמרה לי שאני מדברת על הילדות שלי כאילו הייתי ילדה מוכה..." מה את לא זוכרת את כל הדברים הטובים שהוא עשה למענך? את הטיולים, הוא זה שקם אליך בלילה....נכון שלפעמים היו לו התפרצויות, אבל זה היה רק מספר פעמים..."
ואני.... זוכרת רק את זה....רק את הפחד, רק את השנאה.
השינוי היה פתאומי, לא כל כך פתאומי, זה בערך אחרי שאחותי נולדה, ואין לי כוח להכנס לזה, אבל לא היתה שום "שיחה" של "אני מצטער ומהיום אני הופך לבן אדם אחר". רק אחרי שנים, שהלכתי לטיפול (רפלקסולוגי+ דימיון מודרך...) ראיתי את כל הכעס שלי, שיחררתי את הכל, ורק אז, 8 שנים אחרי השינוי אצלו- הצלחתי לראות את הבן אדם האחר! וזה בדיוק מה שהתכוונתי שאת צריכה להוציא את הדברים מהשורש, כי האכזבות שלך מההורים, הכעסים, הם אלה שגורמים לך להתנהג בצורה זו, ולא, אני לא חושבת שהזמן יעשה את שלו, בטראומות, אם לא עובדים על זה, הזמן יכול לעמוד מלכת. רק לציין, שהיום אבא שלי הוא אחד האנשים היותר מדהימים שאני מכירה, אוהבת ומעריכה. כן השינוי אצלו היה 180 מעלות, אבל גם אני הייתי צריכה להשתנות כדי לראות את זה.
וואו, אני מצטערת ששפכתי בבפניך את היסטוריה שלי...אולי זה אותו סיפור, אולי לא, אבל אם זה יגרום לך להסתכל על עצמך, על עברך ולהבין מה את צריכה לעשות- אולי זה שווה.
כתבתי את זה כבר פעם בפורום- אני מכירה כירולוגית שעל פי האופי שלך, והדברים שאת רוצה/צריכה לטפל היא שולחת למטפלים (שאת רובם היא מכירה)- בין אם פסיכולוגים או משהו אחר (את הטיפול שלי אני עברתי בזכותה)
אם את רוצה, אני אתן לך את הטלפון שלה, איבחון אחד מספיק, ואולי גם היא תוכל להעיר את עיניך למספר דברים.
רק טוב לירון
|
תוכן התגובה:
|