יקרה, פתחת לי תיבת ענקית, פתאום אפילו פנדורה נראית מוכרת גפרורים קטנה ואיך כל ההבטחות האלה שהבטחנו לעצמנו שנהיה אחרים, מתנפצות לנו, כמה קטנים.. כמה אומץ היה לך לצעוק את אשר לליבך יקרה, כמו שהפליאו כאן לכתוב לך- אנא! לכי לטיפול, לאו דווקא פסיכולוג, אולי תרפיה, ריפוי בעיסוק..אל תניחי לזה מתוך מחשבה שאת כבר מודעת תני לביתך היקרה הזדמנות לגדול מגוננת יותר, לבטוח יותר בעולם, אולי גם בדרך תצילי את נפשך שלך "שמרי נפשך מהתהום ומן הפחד האיום, מיאושך,שמרי נפשך, את יודעת.."
|
תוכן התגובה:
|