אם תוכלו להשאיר פרטים והמלצות ספציפיות בדיון זה, מאוד אשמח. שירי, תודה על השיר, אקח אותו איתי, ומקווה בשבילך שתצרי אוצרות מתיבת פנדורתך. חוצמזה, לירוני, האם את יכולה לפרט קצת על השינוי שאבא שלך עשה. וגם בדבריך כתבת שאת היית צריכה להשתנות כדי לראות את השינוי שהוא עשה, וזה מחזיר אותי למשהו שניסיתי לשאול בהודעה הראשונה: מעבר לזה שברור שאני צריכה לעשות שינוי ושזה ישפיע לטובה עליה האם יש איזה טיפול (אוי רותי, כבר קשה לי עם המילה הזו) שיכול להקל על ביתי, הרי טיפול פסיכולוגי עבורה זה לא ממש אפשרי, לא?.. ואני רוצה לספר סיפור קצר ואמיתי שקרה, שממנו באה לי המחשבה לאיזשהו תיקון עבורה: ילדה אחת היתה צמודה דבק להוריה, תמיד מישהו היה לידה, לרגע לא השאירו אותה לבד. יום אחד, בסביבות גיל 4-5, היתה הפסקת חשמל, ולפתע היא מצאה את עצמה לבד (בחוויה שלה), היה חושך, וגם אם היה מישהו לידה היא לא חשה בקיומו. הארוע נחווה אצלה כטראומטי מאוד, ומאותו רגע הפכה למגמגמת. הילדה הפכה לנערה מגמגמת, ויום אחד אמא שלה שמעה על איזה טקס שצריך לעשות עם ברכות ואיזה חומר(לא זוכרת) שצריך לקיים אותו במקום שבו קרה הארוע ההוא. הנערה הלכה עם אמה לבית ילדותה, עמדו באתו מקום, נעשה הטקס, ו... באושר ועושר... כן, מאז היא הפסיקה לגמגם.
אז לפני דבריה האחרונים של לירון, עשיתי חשבון שאם נעשה משהו כזה (לא שאני יודעת מה) לפני שאעשה שינוי בעצמי, זה יהיה מיותר, כי נחזור בעצם לאותה נקודה, ואם זה יהיה אחרי שאעשה שינוי, זה אולי יהיה מיותר כי כבר הכל ישתנה. אבל דבריה של לירון "גם אני הייתי צריכה להשתנות כדי לראות את זה" החזירו אותי לשאלה המקורית, שאולי יש עוד משהו שצריך לעשות עבורה. מה אתן אומרות?
|
תוכן התגובה:
|