פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
19/1/2003 10:29 אמא וילדה מאת:
לירוני יקרה תודה, וכן כן כן רוצה טלפונים, פרטים, שמות. ועוד משהו לגבי טיפול לביתי בעקבות דברי לירון כותרת:
אם תוכלו להשאיר פרטים והמלצות ספציפיות בדיון זה, מאוד אשמח.
שירי, תודה על השיר, אקח אותו איתי, ומקווה בשבילך שתצרי אוצרות מתיבת פנדורתך.
חוצמזה, לירוני, האם את יכולה לפרט קצת על השינוי שאבא שלך עשה.
וגם בדבריך כתבת שאת היית צריכה להשתנות כדי לראות את השינוי שהוא עשה, וזה מחזיר אותי למשהו שניסיתי לשאול בהודעה הראשונה:
מעבר לזה שברור שאני צריכה לעשות שינוי ושזה ישפיע לטובה עליה
האם יש איזה טיפול (אוי רותי, כבר קשה לי עם המילה הזו) שיכול להקל על ביתי, הרי טיפול פסיכולוגי עבורה זה לא ממש אפשרי, לא?..
ואני רוצה לספר סיפור קצר ואמיתי שקרה, שממנו באה לי המחשבה לאיזשהו תיקון עבורה:
ילדה אחת היתה צמודה דבק להוריה, תמיד מישהו היה לידה, לרגע לא השאירו אותה לבד. יום אחד, בסביבות גיל 4-5, היתה הפסקת חשמל, ולפתע היא מצאה את עצמה לבד (בחוויה שלה), היה חושך, וגם אם היה מישהו לידה היא לא חשה בקיומו.
הארוע נחווה אצלה כטראומטי מאוד, ומאותו רגע הפכה למגמגמת.
הילדה הפכה לנערה מגמגמת, ויום אחד אמא שלה שמעה על איזה טקס שצריך לעשות עם ברכות ואיזה חומר(לא זוכרת) שצריך לקיים אותו במקום שבו קרה הארוע ההוא.
הנערה הלכה עם אמה לבית ילדותה, עמדו באתו מקום, נעשה הטקס, ו... באושר ועושר... כן, מאז היא הפסיקה לגמגם.

אז לפני דבריה האחרונים של לירון, עשיתי חשבון שאם נעשה משהו כזה (לא שאני יודעת מה) לפני שאעשה שינוי בעצמי, זה יהיה מיותר, כי נחזור בעצם לאותה נקודה, ואם זה יהיה אחרי שאעשה שינוי, זה אולי יהיה מיותר כי כבר הכל ישתנה.
אבל דבריה של לירון "גם אני הייתי צריכה להשתנות כדי לראות את זה" החזירו אותי לשאלה המקורית, שאולי יש עוד משהו שצריך לעשות עבורה.
מה אתן אומרות?



תוכן התגובה:


תגובות נוספות
18/1/2003  02:38 אמא יקרה - שירי ג
18/1/2003  08:34 יקירתי - מעיין של ליב
18/1/2003  11:38 את צריכה לטפל בעצמך בדחיפות... - ל.
18/1/2003  12:30 אמא כואבת יקרה, - לילוש
18/1/2003  13:30 בינתיים אנחנו - נועה ברקת
18/1/2003  18:46 קוסם אין, המטה שבור, והמודעות היא לא חצי הדרך לפתרון - זהר
18/1/2003  19:58 בתור ילדה - לירון
18/1/2003  20:26 עצה נוספת - טירונית
18/1/2003  22:29 שלוש ארבע - רותי קרני הורוביץ
18/1/2003  23:53 אוי רותי, תמיד את מאירה את עיניי כל כך בבהירות - יסמין
19/1/2003  00:20 יו, איך פחדתי מהתגובות שלכן (ועוד תוכן ותגובות) - אמא וילדה מעודדות
19/1/2003  00:35 שמרי נפשך - שירי
19/1/2003  09:35 לאמא יקרה- תשובות לשאלתך - לירון
19/1/2003  10:33 טראומטי=טראומתי כמובן. טעות טועים טעינו (ל"ת) - אמא וילדה
19/1/2003  11:04 אמא יקרה עד מאוד - לירון
19/1/2003  13:51 רותי יקרה (סליחה מאמא כואבת) - אסנת ש.
19/1/2003  14:37 גם אני לרותי - שרון כהן
19/1/2003  23:04 אמא מודאגת ומועדדת - פרופורציות !!!! - שרי
21/1/2003  19:38 תודה למודות. מרוב רצון מטופש להתעלות על עצמי בהודעת התגובה - רותי קרני הורוביץ


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש