דבריך קורעים את הלב. בוודאי קשה לך כעת, ולכל אחת יש את הדרכים שלה להתמודדות: אני , לאחר גרידה בשבוע 10, שבועיים אחרי שהיה דופק, לא הייתי מסוגלת לראות אישה בהריון או עם תינוק. הבטן שלי פשוט כאבה בטירוף. והקינאה, כן, קינאה פשוט בערה בי. אני מתביישת, אבל לא הלכתי למסיבת יום הולדת של בן דוד שלי בגלל שאשתו היתה בהריון מתקדם וקרובת משפחה נוספת שנכחה שם , ידעתי שתבוא עם תינוק בן חודש... ככה זה היה אצלי , מגעיל, נכון, אבל עבר לו עם הזמן... ואת פשוט אחרת, מה לעשות, מתמודדת אולי דווקא דרך הפירגון והאהבה. אחלא. פרגני לעצמך. קבלי כל רגש שעולה בך - טוב ורע כאחד - מבלי לשפוט. חיבוקים, מיכל
|
תוכן התגובה:
|