כמובן שהכל במידה וזה כף להשויץ בילד שלך אבל מאד הזדהתי עם מה שכתבת על הגיסה שסיפרה לך כמה הבן שלה מדהים ומחונן ואני מכירה כמה כאלה שיכולים להפליא בסיפורים על הילדים הגאונים שלהם וטובים בכל דבר מכל ילד אחר. עצתי לך - יש אנשים שמנפחים את המציאות. לא רק על הילדים שלהם. גם על מערכות היחסים שלהם, על החיים שלהם בכלל. צריך ללמוד לקחת הכל בערבון מוגבל ולזכור שהרבה מהסיפורים האלה זה גם שכנוע עצמי שלהם ושאת אף פעם לא באמת יודעת מה אמת ומה ניפוח של המציאות. ברור שיש ילדים שהם באמת מחוננים ומפותחים אבל - אז מה? בסוף כולנו (או לפחות רובינו) הולכים, רצים, קוראים וכותבים. זה שילד אחד מפותח בדיבור לא אומר שהוא מפותח גם בדברים אחרים. כמו אצלינו - אחד מוכשר במתמטיקה, אחד מוכשר בשפות, אחד בשירה ואחד בכתיבה. האם זה אומר שמי שמוכשר בדבר אחד טוב פחות ממישהו שמוכשר בדבר אחר? ואגב, אני אישית מאמינה שלכל בן אדם יש איזשהו (או כמה) כשרון. לא יודעת אם צפון תל אביב הוא מקום טוב או לא טוב לגדל בו ילדים. זה כבר באמת תלוי בך. אבל אני לא חושבת שמקומות אחרים טובים יותר ושאין בהם הורים משויצים ומשווים. צריך פשוט ללמוד, כמו גם בחיים, לשמוח במה שיש, לא לעשות השוואות ולא להלחץ מכל מיני סיפורים מסביב. זה שילד אחד מוכשר לא אומר ששלך לא מוכשר וחשוב לזכור את זה.
|
תוכן התגובה:
|